ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךיורה דעההלכות נדהסימן קפט[קיב]

[קיב]

[קיב] וסתות. דכיון שגם בג' פעמים האחרונים ראתה בר"ח לא נעקר הראשוןשנט.

והא דלא נקט בקצרה כגון שראתה ג' פעמים בר"ח ובכ' בו או בב' בושס משום דהראב"ד מריה דהאי דינא סבירא ליהשסא שאין האשה קובעת וסת גם בזמן הזה לא בימי נדה ולא בימי זיבה כדינא דגמראשסב דבימי נדה המעיין פתוחשסג והיא עלולה לראות כל ז'שסד מחמת ראיה הראשונה ובימי זיבה היא בחזקת טהרהשסה ומסולקת דמיםשסו וראייתה בהם מקרה הואשסז ואין המקרה ראוי לקבוע וסתשסח וראיית ר"ח שני היא בימי זיבה לראיית כ' ואם ראתה י"ח יום לפני ר"ח שיהיה ר"ח אחר ימי נדה וזיבה תהא ראייה זו בימי זיבה לראיית ר"ח א' אבל כשכבר קבעה לה וסת לר"ח חוזרת וקובעת גם בכ' בושסט.

אבל הרמב"ן כתב (פ"ה הט"ז) שבזמן הזה שהחמירו בנות ישראל על עצמןשע שלא יהיו צריכות למנות ימי נדה וזיבה שלא תבואנה לידי טעות הן קובעות וסת אף בימי נדה וזיבהשעא הגע עצמך שאם ראתה בא' בחדש ובז' בו וחזרה וראתה בז' בחדש ב' פעמים אתה אומר לא קבעה וסת ושמא ראייה הראשונה שבר"ח בימי י"א היתה ושל ז' בחדש תחלת נדה וראויה לוסת ונמצאת מצריכן ללמוד פתחי נדה וזיבה ולמנות ז' וי"א דבר שנשכח מהן לגמרישעב עכ"ל.

וכתב הש"ךשעג דדוקא להחמיר הוא דקבעה בימי נדה וזיבה אבל לא להקל.

והמנחת יעקבשעד כתב דכיון דטעמא שלא להצריכה למנות ז' וי"א אין לחלק ואין להחמיר בוסתות דרבנןשעה כולי האי ומשום הכי לא הביאו דין זה בשלחן ערוךשעו.

(וכן משמע בהדיא לעיל סעיף י"ג בהג"השעז. ומכל מקום האי טעמא לא שייך אלא בימי זיבה אבל ז' ימי נדה הכל יודעים בהם למנותם מתחלת ראיה ואם חזרה וראתה בהם שנית תדע שהיא בתוך שבעה לראייתה ולא תקבע וסת להקל אלא להחמירשעח לחוש לו אם כבר נקבע אבל קודם שנקבע אין להחמיר בו כל כךשעט לחוש לו מספק שמא תקבענו כדרך שחוששין בשאר וסת שאינו קבועשפ הואיל ועכשיו הוא בימי נדתה. ומשום הכי סתם הש"ע סי' קפ"ד סעיף ו' וכל האחרונים שם ולא פירשו דאם פסק הדם בינתיים חוששת גם לראיה שניה אם היא ביום אחר על כל פנים ואדרבה בב"י שםשפא מפורש בהדיא דאפילו פוסקת בינתיים אינה חוששת):

הערות

  1. שנט. ראב"ד שם. ש"ך שם.
  2. שס. לפי הגירסא הנפוצה בשו"ע. וכ"ה גירסת הדרישה ס"ק יט. ט"ז ס"ק מז.
  3. שסא. שם ד"ה ועתה נחזור לפרש.
  4. שסב. לט, א (כשמואל). רמב"ם פ"ח ה"ט. וראה קו"א סוף ס"ק ה.
  5. שסג. נדה יא, א.
  6. שסד. רש"י שם ד"ה ואין.
  7. שסה. משנה לח, סע"ב. וגמרא שם לט, א.
  8. שסו. רש"י שם ד"ה בחזקת.
  9. שסז. תוס' הרא"ש לט, א. וראה רש"י סד, א ד"ה אימא.
  10. שסח. ראה תוס' הרא"ש שם.
  11. שסט. ראב"ד שם. ש"ך שם.
  12. שע. נדה סו, א. וכדלעיל בפתיחה להל' נדה.
  13. שעא. ראה גם לעיל סי' קפד ס"ק כא.
  14. שעב. כדלעיל בפתיחה להל' נדה.
  15. שעג. ס"ק עא ונקודות הכסף ס"ק יב. וראה גם לעיל סוף הפתיחה להל' נדה.
  16. שעד. ס"ק כז.
  17. שעה. כדלעיל סי' קפד סוף ס"ק ה.
  18. שעו. ראה גם לעיל קו"א ס"ק ד (סד"ה ומיהו).
  19. שעז. ראה לעיל ס"ק מד. אהלי יוסף דיני וסתות אות קפח.
  20. שעח. ראה לעיל קו"א ס"ק ד שם (אף לקולא), וסוף ס"ק ה, וש"נ.
  21. שעט. ראה גם לעיל שם ס"ק כא במוסגר (אפשר).
  22. שפ. כדלעיל ס"ב.
  23. שפא. ד"ה ואם וסתה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.

  1. אגרות קודש ח'תקיג נדה סו, א
  2. שו"ת א נדה דף ס"ו א
  3. שולחן ערוך [כב] מאותו ספר נדה יא, א
  4. שולחן ערוך [מח] מאותו ספר נדה יא, ב
  5. שולחן ערוך (ד) מאותו ספר נדה יא, א
  6. שולחן ערוך (ב) מאותו ספר נדה יא, א
  7. שו"ת תורת שלום סימן טז נדה יא, ב
  8. שו"ת תורת שלום סימן יז נדה יא, א