ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א יורה דעהסימן קפד(ד)

(ד)

(ד) וכיון שההפלגה כו'. עייןמז תוס' ב"ק (דף ל"[ז] סוף ע"ב) ובתורת הבית הארוךמח (דף קס"ט ע"א) ובבדק הבית ומשמרת הבית (שם) דהפלגה דמיא לסירוגין דשוריםמט, ואם כן צריכים להיות סירוגין שויםנ. ומסתימת לשון הטור וש"ענא, אין ראיהנב, שהרי לשון הרמב"ן בהלכותנג הוא ג"כ כלשון הטור וש"ע, והרמב"ן סבירא ליהנד אפילו לענין פרישת עונה שאם המשיכה ראייתה כמה ימים חוששת לכל יום בפני עצמו, שכל יום וסת בפני עצמו הוא, ואם כן פשיטא דהוא הדין לענין מנין הפלגה שאין שאר הימים טפלים לראשון. אלא אפילו הרשב"אנה לא נחלק אלא משום שבהסתלק העיקר כו'נו ולא כשלא נסתלקנז.

ומשום הכי פירש הרמב"ן גבי עונה בינוניתנח, לאשמועינן דהכא דוקא מחשבים מתחלת ראייה ולא דמי לוסת ההפלגה. וטעמו ונימוקו עמונט, משום דבגמראס אמרינן (גבי עונה בינונית וכמה אמר כו' שלשים יום ורבא כו'סא) מר קחשיב ימי טהרה לבד (שהם כ"ג ימים לגירסת רבינו חננאל עיין שם בתוס'סב[)] ומר חשיב ימי טומאה וטהרהסג (ולא פליגי אהדדי). ולפ"ז משמע בהדיא דלכולי עלמא מחשבינן כל ז' ימי נדתה בטומאה אע"פ שלא ראתה בכולן, דאם לא כן פליגי אהדדיסד. וכן בדין, שהרי בין כך ובין כך טמאה היאסה, וגם מעיינה פתוח כל ז'סו, דמשום הכי לא קבעה וסתסז. ומשום הכי אינה צריכה בדיקהסח לידע וסת ההפלגה, דאין ההפלגה מתחלת בנדתה אלא מסוף ז' ימי נדתהסט ששוב אין המעיין פתוח, ומתחילין ימי טהרתה לגירסת ר"ח (ואתי שפיר דלא קשה מידי מ"ש בכרתי ופלתי סי' קפ"ט (ס"ק ט"ז)ע להב"חעא והש"ךעב ודו"ק). ואף האידנא שיש להם דין זבותעג. ועוד דאף בימי נדה קובעים וסת האידנאעד ולא מחזקינן לה במעיין פתוחעה. ולענין וסת ההפלגה מונין מראיה השניתעו (עיין כרתי ופלתי סי' קפ"ט ס"ק ט"זעז) כדלקמן סי' קפ"טעח לדעת הרמב"ן שםעט, דלא כרמ"אפ וט"ז שםפא. מכל מקום לענין עונה בינונית שהוא וסת לרוב הנשים שהן רואות משלשים לשלשים יום לא שייך לחלק בין זמנם לזמן הזהפב, שמכל מקום הן רואות בסוף ל' מתחלת ראיה כמקדם, ודו"ק:

הערות

  1. מז. לכללות הקונטרס אחרון, ראה מ"מ וציונים. ביאורים והערות בקו"א הל' נדה. קו"א עם ביאור מדרכי הקונטרס. שו"ע הל' נדה עם ביאור קו"א. יגדיל תורה (ירות"ו) כ ע' 73 ואילך.
  2. מח. שער ג (ט, ב).
  3. מט. שבב"ק שם ע"א: ראה שור נגח שור לא נגח כו' נעשה מועד לסירוגין.
  4. נ. כמו בסירוג דשורים שבין נגיחה לנגיחה (ראה שור אחד ולא נגח), כך בוסת ההפלגה שבין ראיה לראיה (ימים שוים שאינה רואה בהם).
  5. נא. לקמן סי' קפט ס"ב (ראתה היום ולסוף כ' יום כו'), דמשמע לכאורה שהולכים בתר תחילת ראיה.
  6. נב. דמיירי שפסקה בו ביום, וכדלקמן שם ס"ק ג.
  7. נג. הל' נדה פ"ה הי"א.
  8. נד. שם הכ"ג (הובא בטור כאן). וראה חידושי רמב"ן סד, א ד"ה ראתה (להפלגות שוות כו' שהן באין בהפסקות שוות). מורה בהלכה ע' שכג.
  9. נה. בתורת הבית שם (טו, רע"א) דלענין פרישת עונה חוששים רק ליום הא', וכדלעיל ס"ו.
  10. נו. יסתלק הטפל, כמבואר בפנים ס"ק כב.
  11. נז. שאז מונין ההפלגה מסוף ראיה, כמבואר בפנים.
  12. נח. שם ה"ה: כמה היא עונה [בינונית] ל' יום מתחלת ראיה לתחלת ראיה אחרת.
  13. נט. לחלק בזה בין עונה בינונית לוסת הפלגה.
  14. ס. ט, ב.
  15. סא. אמר עשרים ושלש יום (כדלקמן בסמוך).
  16. סב. ד"ה ימי (ודוחה את גירסת רש"י כ' יום).
  17. סג. והוי ל' יום.
  18. סד. אם ראתה פחות מז' ימי נדה.
  19. סה. כל ז' ימי נדה, אף אם הפסיקה לראות באמצעם. וראה שו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' פב.
  20. סו. נדה יא, א.
  21. סז. כשמעיינה פתוח, אף לרבי יוחנן שאשה קובעת וסת בימי נדתה (כפירוש הא' ברש"י שם ד"ה ממעין). וכדלקמן סי' קפט ס"ק קיב (מדין התלמוד).
  22. סח. במשנה וגמרא שם, ולכאורה יוקשה תבדוק לידע כו'.
  23. סט. אף אם פסקה לראות באמצעם. וראה סוגה בשושנים סי' ב ס"ק לד. ביאורים והערות ע' נח.
  24. ע. שהקשה כעין זה, שעכ"פ כשיש לה וסת הפלגה קבוע תבדוק בימי נדתה, שאם תראה בששי מימי נדתה תמנה הוסת הקבוע (שלא נעקר בהקדמת הראיה) מראיה השנית. ולפי האמור כאן, שנדה מעיינה פתוח ונחשב ראיה אחת, אתי שפיר.
  25. עא. סי' קפט ד"ה ומ"ש כיצד (שוסת ההפלגה נעקר אם שינתה להפלגה קטנה יותר). הובא לקמן שם ס"ק מג.
  26. עב. שם ס"ק לא (כהב"ח). וכתב לפי"ז הכרתי ופלתי שם, שאם הקדימה לראות בוסת קבוע (שלא נעקר) תמנה הוסת מראיה השנית.
  27. עג. כדלעיל בסוף הפתיחה להל' נדה, ומיד שפסקה לראות מעיינה סתום, והיה מקום לחשב עונה בינונית מהפסק טהרה, כמו בוסת ההפלגה.
  28. עד. כדלעיל בפנים ס"ק כא, ולקמן סי' קפט ס"ק קיב, דחוששים שמא ראשונה היתה בימי זיבה והשניה התחלת נדה.
  29. עה. ראה לקמן סי' קפט קו"א ס"ק ד, שלדעת הד"מ והט"ז קובעים וסת גם ממעיין פתוח.
  30. עו. דאף שההפלגה הראשונה לא נעקרה מונין אותה מראיה השנית, אף שהיא בימי נדה.
  31. עז. דס"ל כן אף לדעת הב"ח וש"ך, בוסת קבוע, וכנ"ל.
  32. עח. ס"ק מג.
  33. עט. פ"ה הלכה כב.
  34. פ. סעיף יג.
  35. פא. ס"ק יח.
  36. פב. אף שעיקר הטעם שבזמנם (כ"ג ימי טהרה, מסוף ימי נדה שהמעיין נסתם) לא קיי"ל בזמן הזה, מכל מקום כו'. וראה ביאורים והערות ע' סא. יגדיל תורה שם הערה 36. פרדס חב"ד יב ע' 48.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.

  1. שולחן ערוך [כב] מאותו ספר נדה יא, א
  2. שולחן ערוך [מח] מאותו ספר נדה יא, ב
  3. שולחן ערוך [קיב] מאותו ספר נדה יא, א
  4. שולחן ערוך (ב) מאותו ספר נדה יא, א
  5. שו"ת תורת שלום סימן טז נדה יא, ב
  6. שו"ת תורת שלום סימן יז נדה יא, א