טו
טו המעמר הוא מאבות מלאכותקלב שהיה במשכן בסמניםקלג הזרועים ואין עימור אלא כשמאספו במקום גידולוקלד כעין קמה קצורה שמגבב השבליםקלה במקום גידולן וכן המאסף פירות ומקבצן יחד במקום שנפלו מן האילןקלו אבל אם נתפזרו במקום אחר מותר לקבצם כמ"ש בסי' של"הקלז.
ואין עימור אלא בגידולי קרקעקלח אבל מדברי סופרים אסור אף שלא בגידולי קרקע לקבצם במקום גידולםקלט כגון לקבץ מלחקמ ממשרפות המים ששורפתן ונעשים מלחקמא וכן בכל כיוצא בזהקמב.
(ויש אומריםקמג שהמדבק פירות עד שנעשו גוף אחד חייב משום מעמר אפילו שלא במקום גידולם כגון) המקבץ דבילה ועשה ממנו עיגול או שנקב תאנים והכניס החבל בהם עד שנתקבצו ונעשו גוף אחד הרי זה תולדת מעמר וחייב וכן כל כיוצא בזהקמד (וצריך להחמיר כדבריהםקמה):
הערות
- קלב. משנה עג, א. רמב"ם פ"ז ה"א.
- קלג. ראה רש"י שם ד"ה האופה.
- קלד. תוס' ביצה לא, א ד"ה מן. סמ"ג ל"ת סה (יב, ג) הובא ב"י סוס"י שלה. הגהות מיימוניות פכ"א אות מ. וראה גם ר"ן ביצה (יט, א) ד"ה ומ"מ. טור ושו"ע ס"ט.
- קלה. סמ"ג שם. הגהות מיימוניות שם.
- קלו. כסף משנה פ"ח ה"ו בשם הרמ"ך.
- קלז. ס"ה. וראה גם לעיל סי' שט סוף ס"ה.
- קלח. אביי עג, ב. רמב"ם שם סוף ה"ה. רא"ש פ"ז סוס"י ב. מ"א סקט"ו.
- קלט. ב"י ד"ה אסור לקבץ. מ"מ הל' שם פכ"א סוף הי"א.
- קמ. טור ושו"ע שם ס"ט מגמ' שם.
- קמא. רש"י שם ד"ה דכניף.
- קמב. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- קמג. משמעות הרמב"ם שם הי"א. וראה אגלי טל מלאכת מעמר סק"ב אות טו. בדי השלחן סי' קמו סקמ"ט. חקרי הלכות ח"א נד, א.
- קמד. רמב"ם פ"ח ה"ו. שו"ע ס"י.
- קמה. ממשמעות השו"ע שם שהביא דין זה בסתם ללא חולק.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- לקוטי שיחות 125 ביצה לא, סע"א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד ביצה לא, סע"ב
- שולחן ערוך מח מאותו ספר ביצה לא, ב
- שולחן ערוך יז מאותו ספר ביצה לא, ב
- שולחן ערוך יט מאותו ספר ביצה לא, ב
- דובר שלום קורה שנשברה ביו"ט ביצה לא, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת ביצה לא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שיד דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת ביצה לא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות ביצה לא, א