ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות תפלהקיז דיני ברכת השנים ובו ה' סעיפים:א

א

קיז דיני ברכת השנים ובו ה' סעיפים:

א ברכת השנים^א צריך לשאול בה מטר בימות הגשמים ומפני מה קבעו השאלה בברכת השנים מתוך שהיא פרנסה קבעוה בברכת פרנסה^ב.

ומתחילין לשאול בארץ ישראל מליל ז' במרחשון^ג לפי שהיא ארץ הרים^ד וצריכה לגשמים מיד אחר החג^ה והיה ראוי לשאול בה מיד אחר החג אלא שאיחרו השאלה ט"ו ימים אחר החג כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל לביתו לנהר פרת^ו שהוא מקום ישוב היותר רחוק מירושלים ולא יעצרנו הגשם^ז (ואף לאחר החורבן^ח היו מתאספים ג"כ מכל הסביבות בירושלים לרגל כמו שעושים גם היום^ט לפיכך לא בטלו תקנת חכמים שתקנו השאלה בארץ ישראל בז' במרחשון^י).

ובבבל^יא וכיוצא בה^יב שאינה ארץ הרים כארץ ישראל^יג וא"צ לגשמים מיד אחר החג מתחילין^יד בליל ס' אחר תקופת תשרי ויום התקופה^טו ויום השאלה^טז הם בכלל הס' נמצא לעולם ב' ימים בין התקופה לשאלה^יז שאם התקופה ביום א' השאלה היא בליל ד' וס' יום אלו אין מונין אותם מעת לעת^יח אלא אפילו נפלה התקופה ביום מתחילין לשאול בליל ס' מיום זה.

ואנו מנהגינו כבני בבל בכל מקום^יט ויש שתמהו וחלקו על זה^כ אף שאנו הולכים אחרי חכמי בבל בכל מקום ועושים כמותם במקום שנחלקו חכמי בבל וחכמי ארץ ישראל^כא מפני שתלמוד בבלי הוא עיקר זהו בדבר איסור והיתר וחיוב ופטור וטומאה וטהרה אבל בדבר התלוי בצורך השעה ואין בו שינוי לעבור על דברי תורה ראוי לילך אחר השנים והמקומות והזמן שבבל שוכנת על מים רבים וא"צ לגשמים עד ס' לתקופה או היה זמן הזרע מאוחר בבבל אבל בארצות אלו שזמן הזרע הוא מחצי תשרי ואילך הדבר ידוע שאם לא ירדו גשמים מיד אחר הזרע שהוא מתקלקל שהעופות והעכברים יאכלוהו כולו למה לא נעשה כבני ארץ ישראל ששואלין הגשמים בז' במרחשון כי בדבר זה אין מחלוקת בין בני בבל ובין בני ארץ ישראל שיתנו אלו טעם לדבריהם שראוי לעשות כך ואלו נותנים טעם שראוי לעשות כמותן אלא שבבבל היו עושים כפי הצריך להם ובארץ ישראל כפי הצריך להם וכן בכל ארץ שהיא רחבת ידים^כב ראוי לעשות בה כפי הצורך לכולה אפילו לשאול גשמים בימות החמה אם צריכים לכולה.

אבל מקומות הצריכים גשמים בימות החמה ואינם נקראים ארץ בפני עצמה^כג כיחידים^כד דמי ושואלין בשומע תפלה שהוא מקום שאלת כל צרכיו של אדם כמו שיתבאר בסי' קי"ט^כה אבל בברכת השנים אין רשאי לשנות מטבע הצבור מפני צורך עצמן^כו ולשאול מטר בזמן שהוא מזיק לרוב העולם^כז ואם טעו ושאלו בברכת השנים מחזירין אותם^כח כמו יחיד הטועה^כט וגם בשומע תפלה אין שואלין אלא כל יחיד לעצמו בתפלת לחש אבל אין אומרים ותן טל ומטר בתפלת הצבור שהיא חזרת הש"ץ אלא מרצין לפניו יתברך בתענית ובסליחות ובמזמורים ופסוקים של מטר^ל ואין הש"ץ משנה ממטבע הצבור לומר בפירוש ותן טל ומטר בשומע תפלה.

ולענין הלכה לא נתקבלה סברא זו^לא שכבר נהגו מעולם בכל תפוצות ישראל שבחוץ לארץ לילך אחר בני בבל בזה ולפ"ז אם ארץ אחת צריכה לגשמים בימות החמה אפילו היא רחבת ידים כמו אשכנ"ז בכללה או ספר"ד בכללה^לב ואפילו ארצות רבות רחבת ידים כיחידים הם ובשומע תפלה ומכל מקום אם ארץ אחת כולה צריכה למטר בימות החמה^לג וטעה בה היחיד ושאל מטר בברכת השנים יכול לסמוך על סברא זו בדיעבד^לד ואינו מחויב לחזור אלא אם רוצה לחזור ולהתפלל בתורת נדבה (וא"צ לחדש בה דבר כיון שמתפלל על הספק כמו שנתבאר בסי' ק"ז^לה וק"ח^לו) וה"ה אם בארצות אלו^לז טעה היחיד ושאל מטר מז' במרחשון ואילך אינו מחויב לחזור:

הערות

א. משנה ברכות לג, א. טור ושו"ע ס"א.
ב. גמ' ברכות שם. וראה לעיל סי' קיד ס"ז.
ג. משנה תענית י, א. רמב"ם פ"ב מהל' תפלה הט"ז. טור (ראה ב"ח). שו"ע שם.
ד. דברים יא, יא (וראה ברמב"ן ע"פ י). וראה רש"י תענית שם ד"ה ובגולה וד"ה עילאי וד"ה תתאי. תשובת ר"י ב"ר יהודה בשבלי הלקט סי' כא. ב"ח (ד"ה ומתחילין). ט"ז ס"ק א.
ה. עי' תענית ד, ב הא לן והא להו, ורש"י. רא"ה ריש תענית. ריטב"א תענית ד, א (בתחילתו). מאירי תענית י, א. ר"נ ריש תענית (ב, א ד"ה ואיכא). ב"ח (שם).
ו. משנה תענית י, א ורש"י ד"ה כדי. לבוש ס"א. וראה לקו"ש ח"כ ע' 54.
ז. ראה לקו"ש ח"כ ע' 54 ואילך. שלחן המלך ח"א ע' קכה-ז.
ח. ר"נ ריש תענית (ב, א סוד"ה ואיכא). לבוש סוף ס"א.
ט. ראה לקו"ש ח"י ע' 197.
י. ראה לקו"ש שם ע' 55 ובהערות.
יא. תענית י, א. טור. לבוש ס"א.
יב. ראה רמב"ם פ"ב מהל' תפלה הט"ז.
יג. רש"י תענית שם ד"ה ובגולה. וראה לבוש ס"א. ב"ח.
יד. שו"ע ס"א.
טו. תוס' תענית שם ד"ה הלכתא. שבה"ל סי' כא בשם הרי"ד (פסקי תענית י, א). הג"מ הל' תפלה שם אות י. רמ"א ס"א.
טז. תענית שם. טור ושו"ע ס"א.
יז. מ"א ס"ק א.
יח. רא"ש ריש תענית סי' ד, הובא בטור. עולת תמיד ס"ק ב בדעת הרמ"א שם.
יט. רש"י תענית י, א ד"ה תתאי. ר"נ ריש תענית (ב, א ד"ה ואיכא) בדעת הרי"ף והרמב"ם (ראה כס"מ ולח"מ) פ"ב מהל' תפלה הט"ז-יז. מחזור ויטרי סי' כד. ראבי"ה תענית סי' תתמח. וראה תוס' תענית י, א ד"ה הלכתא, ונדרים סג, א ד"ה רביעה.
כ. רא"ש ריש תענית סי' ד (הובא בטור), ובארוכה בתשובה כלל ד סי' י, ושם בדעת הרמב"ם בפיה"מ תענית פ"א מ"ג. וראה השלמה ריש תענית. המנהיג סי' נד בשם מנהג נרבונא. מאירי תענית י, א.
כא. רא"ש שם (הובא בט"ז ס"ק א).
כב. רא"ש בתשובה שם (ושם בדעת הרמב"ם בפיה"מ שם), הובא בטור.
כג. רא"ש שם (ושם בדעת הרמב"ם פ"ב מהל' תפלה הט"ז). טור.
כד. תענית יד, ב. טור ושו"ע ס"ב.
כה. ס"א וש"נ.
כו. השלמה סופ"ק דתענית. ב"י (ד"ה ויחידים). וראה תר"י פ"ד דברכות ( כ, רע"א). תוס' רי"ד ע"ז מהדורה תליתאה ח, א.
כז. השלמה שם. ר"נ תענית שם (ה, א ד"ה שלחו) הובא במ"א ס"ק ג. וראה עד"ז לעיל סי' קיד ס"ד-ה.
כח. דרכי משה בשם הרב רבינו יונה שם. ועי' בשו"ע ס"ב.
כט. כדלהלן ס"ג וש"נ.
ל. ב"ח, וט"ז ס"ק ב בדעתו.
לא. ראה רא"ש בתשובה כלל ד סוף סי’ י. ב"י (ד"ה ומ"ש אבל).
לב. שו"ע ס"ב. ולענין חצי כדור הדרומי עי' "התוועדויות" תשמ"ב ח"ד ע' 2119. תשמ"ג ח"א ע' 389.
לג. מהר"י אבוהב הובא בב"י. רמ"א ס"ב. וראה לעיל סי' קיד ס"ה בחילוק שבין הזכרה לשאלה בדין זה.
לד. ראה תהלה לדוד ס"ק ג. חקרי הלכות ח"ז יב, א.
לה. ס"א וש"נ.
לו. סי"ז-יח.
לז. מטה משה ח"א סי' קמא. שו"ת הרדב"ז ח"ו סי' ב' נה. עולת תמיד ס"ק ג. כנה"ג. באר היטב ס"ק ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.