נ
נ ד' פרשיות של יד הואיל והן נכתבות בקלף אחדת ושייך בהן פתוחה וסתומהתא שכשמניח מקום חלק בסוף שיטה אחרונה של פרשה ראשונה כדי ט' אותיות ומתחיל פרשה שלאחריה בראש השיטה בדף הב'תב הרי פרשה שלאחריהתג נקראת פתוחה כמו שבספר תורהתד נקראת פרשה המתחלת בראש הדף פרשה פתוחה כשיש ריוח כדי ט' אותיות לפניה בסוף שיטה אחרונה שבדף הקודם לפיכך צריך לכתוב בשל יד כל פרשה כמו שהיא בספר תורהתה אם פתוחה פתוחה ואם סתומה סתומה דהיינו שצריך להניח מקום חלק כדי ט' אותיות בסוף שיטה אחרונה שבפרשת קדשתו כדי שפרשת והיה כי יביאך שיתחיל בראש השיטה הא' שבדף הב' תהיה פרשה פתוחה כמו שהיא בתורה ואם עשאה סתומה פסולהתז.
אבל פרשת קדש לא שייך בה פתוחה וסתומהתח כיון שאין כתוב לפניה כלום בתפילין ולכן מתחילין אותה בראש השיטה הראשונה ואין מניחין לפניה כלום אע"פ שבתורה היא פתוחה שכיון שאין כתובה לפניה כלום אין לך פתוחה גדולה מזו שאין כתב אחר סותמה.
ובסוף שיטה אחרונה שבפרשת והיה כי יביאך צריך להניח מקום חלק כדי ט' אותיות כדי שפרשת שמע שיתחיל בראש שיטה הא' שבדף הג' תהיה פתוחה כמו שהיא בתורה ואם עשאה סתומה פסולהתט.
אבל פרשת והיה אם שמוע שהיא סתומה בתורהתי צריכה להיות ג"כ סתומה בתפילין ואם עשאה פתוחה יש מי שפוסלתיא ויש מכשירין בדיעבדתיב שאף שבתורה היא סתומה מכל מקום כיון שבתורה אינה סמוכה כלל לפרשת שמע אין זה נחשב שינויתיג מה שהריוח שבינה לפרשת שמע הוא פתוח ולא סתום כמו שסתום הריוח שלפניה בתורה כיון שגם בתורה אין הריוח סתום בפרשת שמע שלפניה ויש בינה לפרשת שמע שבתורה ריוח הרבה פתוח משא"כ פרשת שמע אף שאינה סמוכה בתורה לפרשת והיה כי יביאך אין זה מועיל כלל לשלא יצטרך לעשות פתוחהתיד וכן עיקר.
אבל אם אין לפניה ריוח כלל בינה לפרשת שמעתטו באיזה שיטה משיטות הדפין שלהן לא בדף שלה ולא בדף של פרשת שמע דהיינו שהתחיל אותה בראש שיטה העליונה שבדף ולא הניח ריוח כלל לפניה באותה שיטה ולא בסוף שיטה של פרשת שמע או שהניח ריוח ואין בו כשיעור ריוח שבין פרשה לפרשה דהיינו כדי לכתוב ט' אותיות הרי זה נחשב (שינוי גמור) ממה שהיא כתובה בתורה ופסולה אפילו דיעבד אלא צריך להיות לפניה ריוח סתום כמו לפני כל פרשה סתומה שבתורה אבל בסופה אין צריך להניח שום ריוח וכן נוהגין לסיים על הארץ בסוף שיטה התחתונהתטז:
הערות
- ת. כדלעיל סעיף ג וש"נ.
- תא. רמב"ם הל' תפילין פ"ב ה"ב.
- תב. דצריך לכתוב כל פרשה על עמוד בפני עצמו (רמב"ם הל' תפילין פ"ב ה"א. ספר התרומה סי' רה. סמ"ג עשין כב (נעתק במרדכי הלכות תפילין). עולת תמיד ס"ק מג).
- תג. ראה תשובת ר' משה בר' משולם בשו"ת רש"ל סי' לז. מעדני יו"ט הל' ספר תורה סי' יג אות נ.
- תד. רמב"ם הל' ס"ת פ"ח ה"א. רא"ש הל' ס"ת סי' יג. שו"ע סעיף לו. טור ושו"ע יו"ד סי' ערה סעיף ב. וראה מרדכי הלכות קטנות סי' תתקסא.
- תה. רמב"ם הל' תפילין פ"ב ה"ב (הובא בארחות חיים הל' תפילין סי' כו). רא"ש בסדר תיקון תפילין. ב"י בשם מרדכי . טור. תשובת ר' יהושע שונצא בשו"ת רש"ל סי' לז.
- תו. ב"י ד"ה וכתב מהר"י אבוהב. שו"ע סל"ו.
- תז. לכו"ע. ראה אגור הל' תפילין סי' פג. לבוש סעיף לו.
- תח. ב"י שם בשם מהר"י אבוהב. לבוש שם.
- תט. אגור ולבוש שם.
- תי. תשובת ר' יהושע שונצא בשו"ת רש"ל סי' לז.
- תיא. רמב"ם שם. ט"ז ס"ק כה.
- תיב. ארחות חיים הלכות תפילין סי' כו בשם ספר השלמן. רמ"א סעיף לו. שו"ת רש"ל סי' לז. ועי' ב"ח ד"ה ויעשה כל פרשיותיה ושאר אחרונים . וראה לקמן סנ"ג שכן עיקר, אבל בשו"ת אדה"ז סי' א (נדפסה לקמן בתור הוספה) סד"ה והנה הט"ז כתב "ובתפילין קיי"ל דאם שינה פסול כו' הט"ז עשה סמוכות כו' ויש לחזק ראייתו".
- תיג. גמרא לב , א גבי מזוזה.
- תיד. משמעות ט"ז סקכ"ה. ראה לבו"ש שם.
- תטו. לבוש שם. מ"א סקמ"ח. וכ"מ בגמ' שם ופוסקים גבי מזוזה . וראה שו"ת רבינו סי' א.
- תטז. תוס' מנחות לב, א ד"ה ועושה. סמ"ג עשין כג. מרדכי הלכות קטנות סי' תתקסא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.