ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>בראשית ח"א</h1><h2>פרשת בראשית</h2><h3>בראשית ברא אלקים</h3>ט, ב

ט, ב

שבאדם בנפש הטבעית היינו התפעלות המדות בלב שהן נולדים מן השכל והתבוננות דוקא שנק' מדות שבשכל (שהן ז"ת דאימא) עד שאין עיקר מציאותם ותולדותם בלב בא רק מן השכל והטעם שבמוח הבינה דוקא לפי אופן ההתבוננות בכלי השכל במוחו כו'. וכמו שנראה לעין שגם במדות הטבעיים שנטבע האדם בטבע בתולדתו מבטן לאהוב דבר הטוב ולמאוס ולברוח מן דבר הרע ומזיק שזהו ג"כ תלוי ע"פ השכל ודעת שבמוחו דוקא. שכאש' יתבונן במוח בדב' הטוב ונאהב איכות טובו בעומק יותר. יותר יתפעל בלבו באהבה להתמשך אחריו בתאוה וחמדה יתירה וכל שיעמיק מחשבתו ביותר בטוב ההתבוננות בהפלגת דבר הטוב ההוא יולד מיד התפעלות הלב באהבה ותשוקה יתירה אבל כשאינו מעמיק מחשבתו ולא יתבונן כ"כ במהות ואיכות הדבר הטוב והנאהב הזה לא יתפעל בלבו באהבה ותשוקה כ"כ רק בקרירות וחיצוניות מאד. עד שיכול להיות שכאשר יסיח דעתו ומחשבתו לגמרי מדבר זה לא יתפעל בלבו כלל לדבר זה אף שרואה אותו מקרוב לא יומשך לבו כלל אחריו. כמו גם כשילך אדם סמוך לאוצר נחמד או שאר דבר תאוה לעיני' ונחמד בלב. שלב הטבעי נמשך ומתפעל בטבעו מזה אם לא יתן את דעתו ומחשבתו ע"ז כלל לא יתפעל בלבו כלל לדבר הזה באהב'. וכן בענין היראה הטבעי' שטבע האדם בתולדתו לירא מדבר הרע ומזיק לנפשו ולמאוס בו ביותר כל שיעמיק מחשבתו ודעתו בטוב ההתבוננות בהפלגת הדבר שירא ממנו באיכות ומהות הרע בהפלגתו ביותר יותר יולד ההתפעלו' היראה ופחד בלבו עד שיגיע לעומק לבו ביותר. אבל להיפוך כל שאינו מעמיק מחשבתו ובינתו בדבר הנורא לא יומשך לבו להתפעל ביראה כ"כ ולא יפחד כ"כ עד שיכול לדחותו מלבו לגמרי ואם יסיח דעתו ויבטלנו במחשבתו לגמרי יכול להיות שהגם שעומד מקרוב לאריה ולסטים וכה"ג לא יפחד כלל וכן ביראה ואהבה שאינם בטו"ר הטבעיים (שהן מוטבעי' בתינוק קטן וגם בבהמה לאהוב הטוב ולמאוס ברע במאכל ולאהוב כסף וזהב ולברוח מן האש והנחש וכה"ג) כמו במדות הגדולים יותר כאהבת העושר והכבוד ויראת העניו' ודלות ושפלות שהוא הריוח או ההפסד בעסק מו"מ וכה"ג במדת הרחמניות והאכזריו' קמצנות או פזרנות. כי להתחסד עם הבריות או לרחם או הקימוץ שכליו רעים או הפיזור שכליו טובים גם מדות אלה מוטבעים בנפש האדם בתולדתו מבטן בריבוי אופנים שונים בכאו"א שאין א' דומה לחבירו (שגם בעופות וחיות יש מדות אלה רחמני כנשר ואכזרי כעורב כו' וטורפי' ומזיקים וטובי' כחסידה שעושה חסידות כו') (חולין סג, א). עכ"ז תלויים הם ע"פ אופן ההתבוננות וההשגה כל שמשיג ומתבונן בהעמקת דעתו ומחשבתו ביותר איך שהעושר והכבוד טוב לנפשו כך יתפעל בלבו יותר לרדוף אחריהם באהבה ותשוקה גדולה ביותר וכל שאינו מעמיק בזה לא יומשך ויתפעל לבו כ"כ עד שבמיעוט המחשב' והתבוננות לגמרי מזה לא יתפעל באהבה ותשוקה כלל אעפ"י שזהו כטבע בנפשו מתולדתו לאהוב עושר וכבוד כו' אבל אינו מתעורר בזה כלל רק ע"י התעוררות השכל

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.

  1. אגרות קודש י'תשנא חולין סג, א
  2. אגרות קודש ז'שכז חולין סג, א
  3. אגרות קודש ח'תרנג חולין סג, א
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול ה'שי"ת* חולין סג, ב
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד. חולין סג, ב
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשי"ז. חולין סג, א
  7. תורת מנחם בס"ד. ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשח"י חולין סג, ב
  8. תורת מנחם בס"ד. אחרון של פסח, ה'תשי"ט חולין סג, ב
  9. תורת מנחם בס"ד. ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט חולין סג, ב
  10. תורת מנחם בס"ד. ש"פ תצוה, י"א אדר-ראשון, ה'תשכ"ה חולין סג, א
  11. תורת שמואל ע חולין סג, ב
  12. תורת שמואל פז חולין סג, ב
  13. ספר המאמרים פא חולין סג, ב
  14. לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח <h2>מגיד (המשך)</h2> חולין סג, א
  15. לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד חולין סג, א
  16. תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח חולין סג, א
  17. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח חולין סג, א
  18. תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט חולין סג, ב
  19. תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א חולין סג, ב