ע
הסוכ"ע שלמעלה מהארה המתצמצמת בעולמות ה"ז כאלו עומדי' שם כו', ועכ"ז מזכירי' את השם אחר ג' תיבות דוקא, משא"כ אופנים מזכירים את השם אחר ב' תיבות לפי שהם מכסא עצמו, ומ"מ הם ברעש גדול כמשנ"ת במ"א23 שזהו מפני העדר ההשגה שעי"ז נעשה הרעש גדול, ולכן הם הם הממשיכי' בחי' כבוד ה' ממקומו פי' ממקורו ושרשו ע"ד ממקומו הוא מוכרע כמ"ש מזה בד"ה ואולם חי אני ובהביאורי' שלא נדפסו ובהג"ה לשם24, וע' בד"ה כי במקלי עברתי25 בענין כ"י ב"מ ר"ת ברוך כבוד הוי' ממקומו, שזהו ע"י היותם מי בכים כו', וע' בד"ה אני דפ' ציצית26 שמרעש נעשה שער בימין ושער בשמאל ע"ש, ואחר כל השבח הזה דאופנים עכ"ז בחי' נתיב זה הל"ב לא שזפתו עין איה שגם האומרים אי' מקום כבודו ג"כ אינם יודעים ממנו שיהי' מזה אצלם בחי' רעש מפני העדר השגתם, כי הרעש על העדר ההשגה צריך לידע עכ"פ שיש מה להשיג והם אינם משיגי', ומזה נעשה הרעש, אבל בנתיב זה אינו שייך גם שזיפת עין מין הנק' איה היא הראה והדיה שבס' דברים כמארז"ל בחולין27 היא ראה דיה היא אי', ונק' ראה ע"ש שרואה למרחוק, ע"ד אמרתי אחכמה והיא רחוקה, וה"ז משל שגם ראיית השכל ע"ד ידיעת המציאות אינו ידוע לאותם האומרים אי' מקום כבודו (רק לנשמות שגבהה מעלתם ממלאכי' כנודע, וירדו להתלבש בגוף דוקא לברר נה"ב, נתגלה לנו ע"פ ס"י שיש ל"ב נ"ח).
והנה ארז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנא' להנחיל אוהבי יש, יש הוא ש"י עולמות, וצ"ל מ"ע מספר ש"י דוקא. אך הענין הוא שזהו נגד בחי' הל"א נתיבות דחכ' שכ"א כלול מעשר עולה מספר ש"י כו', ונודע כי ארז"ל שלשה הטעימן הקב"ה מעין עוה"ב ולכן נא' ביעקב ויקרא לו אל, היינו בחי' ל"א נ"ח הנ"ל שזהו מעין עוה"ב שיהיו ש"י עולמות כו', ולכן פי' בזהר שאל הוא נהירא דחכמתא לפי שקאי על ל"א נ"ח כו' וה"ז הוא בדומה לו כבי' שקראו אל, ויעקב זכה לזה גם קודם מ"ת, והיינו ע"י קיום המצות שקיימו שעם היות ריחות היו כמ"ש במ"א28 כו' עכ"ז מחסד ה' עליהם הטעימן מעין עכ"פ של העה"ב, ועד"ז יובן ענין ההולדה בדומה לו שע"י מ"ת בגשמיות דוקא, ע"ד שארז"ל עתידי' צדיקי' שיקראו ע"ש של הקב"ה, ופרש"י שיהי' שמם הוי', היינו בחי' הוי' בחכ' כו'.
הערות
- 23. ומ"מ הם ברעש גדול כמשנ"ת במ"א : ראה לקו"ת במדבר יח, ד. נשא כח, ד ואילך. ובכ"מ.
- 24. כמ"ש מזה בד"ה ואולם חי אני ובהביאורי' שלא נדפסו ובהג"ה לשם : ראה ס' מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' קפג ואילך. מאמרי אדה"ז עה"ת ח"ב ע' תרכז וע' תרלב ואילך. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' א'עח ואילך. א'קנב ואילך. א'קמז ואילך. אוה"ת שלח ע' תקי ואילך. סה"מ תרל"ד ע' רמה ואילך.
- 25. וע' בד"ה כי במקלי עברתי : סה"מ תרל"ג ח"א ע' רלה.
- 26. וע' בד"ה אני דפ' ציצית : לקו"ת שלח מז, א ואילך.
- 27. הראה והדיה שבס' דברים כמארז"ל בחולין : פ' ראה יד, יג. חולין סג, ב.
- 28. שעם היות ריחות היו כמ"ש במ"א : ראה בארוכה סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' רכא ואילך. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- אגרות קודש י'תשנא חולין סג, א
- אגרות קודש ז'שכז חולין סג, א
- אגרות קודש ח'תרנג חולין סג, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול ה'שי"ת* חולין סג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד. חולין סג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשי"ז. חולין סג, א
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשח"י חולין סג, ב
- תורת מנחם בס"ד. אחרון של פסח, ה'תשי"ט חולין סג, ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט חולין סג, ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ תצוה, י"א אדר-ראשון, ה'תשכ"ה חולין סג, א
- תורת שמואל פז מאותו ספר חולין סג, ב
- תורת חיים ט, ב חולין סג, א
- ספר המאמרים פא חולין סג, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח <h2>מגיד (המשך)</h2> חולין סג, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד חולין סג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח חולין סג, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח חולין סג, א
- תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט חולין סג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א חולין סג, ב