ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"ט ח"אמאמריםצאינה וראינה כו'פז

פז

בחי' כבוד ה' ממקומו פי' ממקורו ושרשו ע"ד ממקומו הוא מוכרע כמ"ש מזה בד"ה ואולם חי אני ובהביאורי' שלא נדפסו ובהג"ה לשם12, וע' בד"ה כי במקלי עברתי13 בענין כי ב"מ ר"ת ברוך כבוד ה' ממקומו, שזהו ע"י היותם מי בכים כו', וע' בד"ה אני דפ' ציצית14 שמרעש נעשה שער בימין ושער בשמאל ע"ש, ואחר כל השבח הזה דאופנים עכ"ז בחי' נתיב זה הל"ב לא שזפתו עין איה שגם האומרי' איה מקום כבודו ג"כ אינם יודעי' ממנו שיהי' מזה אצלם בחי' רעש מפני העדר השגתם, כי הרעש על העדר ההשגה צריך לידע עכ"פ שיש מה להשיג והם אינם משיגי' ומזה נעשה הרעש, אבל בנתיב זה אינו שייך גם שזיפת עין מין הנק' איה היא הראה והדיה שבס' דברים כמארז"ל בחולין15 היא ראה דיה היא אי', ונק' ראה ע"ש שרואה למרחוק, ע"ד אמרתי אחכמה והיא רחוקה, וה"ז משל שגם ראיית השכל ע"ד ידיעת המציאות אינו ידוע לאותם האומרי' אי' מקום כבודו, (רק לנשמות שגבהה מעלתם ממלאכי' כנודע, וירדו להתלבש בגוף דוקא ולברר נה"ב, נתגלה לנו ע"פ ס"י שיש ל"ב נ"ח).

והנה ארז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנא' להנחיל אוהבי יש, יש הוא ש"י עולמות, וצ"ל מ"ע מספר ש"י דוקא, אך הענין הוא שזהו נגד בחי' הל"א נתיבות דחכ', שכ"א כלול מעשר עולה מספר ש"י כו', ונודע כי ארז"ל שלשה הטעימן הקב"ה מעין עוה"ב ולכן נא' ביעקב ויקרא לו אל, היינו בחי' ל"א נ"ח הנ"ל שזהו מעין עוה"ב שיהיו ש"י עולמות כו', ולכן פי' בזהר שאל הוא נהירא דחכמתא לפי שקאי על ל"א נת"ח כו', וה"ז הוא בדומה לו כבי' שקראו אל, ע"ד שארז"ל עתידים צדיקי' שיקראו ע"ש של הקב"ה, ופרש"י שיהי' שמם הוי', היינו בחי' הוי' בחכמה כו'.

וביאור הענין איך ע"י תומ"צ16 תהי' הנשמה מתאחדת באוא"ס ממש, הענין הוא דהנה תורה נק' ביום חתונתו, והנה חתונה צריך מתחלה בחי' חופה, וע"י החופה עי"ז יכול להיות אח"כ היחוד, וזהו מ"ש מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקדושין, והובא בהרא"ש קושי' למה מזכירין חופה בברכת אירוסין, הלא כשהיו מברכין ברכת אירוסין בזמן שנהגו לארס תחלה לא הי' חופה כלל, ול"ל להזכיר דבר שא"צ, ותירצו שזהו בכדי להזכירו שלא ברכת האירוסין מתיר כ"א החופה שבשעת הנשואין דוקא כו'. אמנם עדיין אינו מובן מדוע אינם מזכירי' בברכת נשואין ענין החופה שאז הוא

הערות

  1. 12. כמ"ש מזה בד"ה ואולם חי אני ובהביאורי' שלא נדפסו ובהג"ה לשם : ראה ס' מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' קפג ואילך. מאמרי אדה"ז עה"ת ע' תרכז. וע' תרלב ואילך. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' א'עח ואילך. א'קנד ואילך. א'קמז ואילך. אוה"ת שלח ע' תקי ואילך. סה"מ תרל"ד ע' רמה ואילך.
  2. 13. וע' בד"ה כי במקלי עברתי : סה"מ תרל"ג ח"א ע' רלה.
  3. 14. וע' בד"ה אני דפ' ציצית : לקו"ת שלח מז, א ואילך.
  4. 15. הראה והדיה שבס' דברים כמארז"ל בחולין : פ' ראה יד, יג. חולין סג, ב.
  5. 16. וביאור הענין איך ע"י תומ"צ : התוכן מכאן (עד סיום המאמר), נמצא ג"כ לעיל בד"ה ואהבת את ה' אלקיך. וראה גם לעיל ד"ה וישב יעקב, פיסקא: וביאור הענין איך ע"י תומ"צ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.

  1. אגרות קודש י'תשנא חולין סג, א
  2. אגרות קודש ז'שכז חולין סג, א
  3. אגרות קודש ח'תרנג חולין סג, א
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול ה'שי"ת* חולין סג, ב
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד. חולין סג, ב
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשי"ז. חולין סג, א
  7. תורת מנחם בס"ד. ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשח"י חולין סג, ב
  8. תורת מנחם בס"ד. אחרון של פסח, ה'תשי"ט חולין סג, ב
  9. תורת מנחם בס"ד. ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט חולין סג, ב
  10. תורת מנחם בס"ד. ש"פ תצוה, י"א אדר-ראשון, ה'תשכ"ה חולין סג, א
  11. תורת שמואל ע מאותו ספר חולין סג, ב
  12. תורת חיים ט, ב חולין סג, א
  13. ספר המאמרים פא חולין סג, ב
  14. לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח <h2>מגיד (המשך)</h2> חולין סג, א
  15. לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד חולין סג, א
  16. תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח חולין סג, א
  17. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח חולין סג, א
  18. תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט חולין סג, ב
  19. תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א חולין סג, ב