ג

שאו את ראש

שאו את ראש, למשפחותם לבית אבותם נזיר פ' כה"ג דף מ"ט סע"א, ספ"ג דקדושין דף סט ע"א סד"א למשפחותם כו' אתא לו אפקי', פ"ח דב"ב ק"ט ב' משפחת אב קרויה משפחה כו' דכתי' למשפחותם כו', פ"ח דבכורות מ"ז א' לויה שילדה בנה פטור מה' סלעים כו' למשפחותם לבית אבותם כו' ושאני התם כו' בפטר רחם תלה רחמנא.

שאו את ראש, רבות מצורע ס"פ י"ח ב"ו נותן פרוקיפי (כתב המ"כ פי' הערוך ענין כבוד) והקב"ה נותן פרוקיפי שאו את ראש וגו', במדבר פ"א ר"י ב', ר"פ ד' ריו"א, מאשר יקרת בעיני נכבדת, משל למלך שהי' לו גרנות הרבה כו' גורן א' כו' אבל זה דע כמה כורים יש בו כו' שאו את ראש ובכלי יקר כאן פי' כמו לכוכבים שנאמר בהם המוציא במספר צבאם כו' וע' זח"ג קי"ז רע"ב. רבות נשא פ"ז רכ"ג ב' (שהוא ט"ז ב') מלך ב"ו יש לו פרופיסטוטין אף האלקים כו' שנאמר שאו כו', שם פ"ט ר"ל ב' (שהוא כ"ג סע"ב) שהבנים בני אבותיהן שנאמר שאו כו'. רל"ו ג' שהוא כ"ט ג' פ"י זה דודי כמ"ד ואבדיל אתכם כו' במניינם שישראל מונין ללבנה כו' שאו את ראש וגו' להיות לי הרי אתםשלי, הוי זה דודי כו'. רמ"א ב' הובא הגמ' דנזיר דף מ"ט סע"א הנ"ל, פ' פנחס רכ"א ב' (שהוא ע"ד א') מסרן למשה במנין כו' שאו את ראש כו'. שה"ש רבה בפסוק שררך כו' ערמת חטים מה החטים הללו כשיוצאין לזרע אין יוצאין אלא במנין כו' בשבעים נפש כו' עד שאו את ראש כו' * , וחשיבות המנין ע"ד מ"ש במשנה פרק ג' דערלה שהיה ר' מאיר אומר את שדרכו למנות מקדש, שהוא דבר חשוב כו', ועד"ז מ"ש המוציא במספר צבאם ופי' בזח"א דף ב' סע"א במספר שתין רבוא כו' וכ' בסה"מ סי' ס"ה ס' ריבוא הם ו"ק דז"א כו' והיינו שז"א נאצל בסוד שרש בו"ק שעולים מספר ס"ר, ובפ' משפטים דף ק"ה ע"א מאי במספר ברא חד כו' אילנא כו' ומספר שמיה, וע"ש במק"מ שמפרשו על דעת דז"א. והמספר ס"ר הם שרשי נשמות, וזהו חשיבותן שהם שרשיים ושבאו בסוד שורש. ואפשר עד"ז ע"ס נק' כן ספירות שהם דבר שבמנין וחשוב ולמעלה מעלה משאר הנבראים, ונש"י מושרשים מו"ק דז"א, וכן המלאכים שרשם משם רק שהם מחיצוניות הכלים, וע' בשל"ה פ' במדבר דף שמ"ז סע"א. להעיר לענין מעלת המספר ממ"ש ויקרא האדם שמות וזהו המוציא במספר בשם יקרא.