ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד395

395

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ולשאלתו בענין הדילוג בפסוקי דזמרה, אף שרבו המתירים בזה בכדי שתהיי התפלה בציבור, הנה נוסף על זה שיש דעות שאיסור בדבר, הנה גם המתירים אין מעלימים שמגונה הדילוג, ובפרט עפ המבואר בספרי קבלה ובספרי חסידות רבו מלספור, שלכן כנ'"ל יעשה את מה שיש בידו, ז. א, יתחיל תפלתו עם הציבור ואחרי כן יתפלל על הסדר בפירוש המלות וכו' וכבר ידוע גודל השכר בהמכוון לבו לשמים,

וק"ל. (ממכתב ו" כטלו, תשי"ט)

במענה על מכתבו מט' אלול, בו מבאר סדר היומי שלו, ומסיים בשאלה, כי מפני רגילותו להתפלל לאט לאט, הנה חסר אצלו ענין התפלה בציבור, ולפעמים גם זמן התפלה:

מענה: ידוע בזה הנהגת החסידים ולפעמים תכופות הי' זה עפ'י הוראת נשיאינו רבותינו הק', אשר בענין תפלה בציבור נהגו בשמיעת ברכו, קדושה (וקריאת התורה) בהמנין, ואח'כ התפללו במתינות ולפעמים גם באריכות, והרי ידוע ג"כ הפירוש המובא בקובץ התמים בשם האוורוטשער בן האדמו"ר הצ"צ שתפלה בציבור ענינה שמקבץ

ומאחד את כל הכחות עשר כחות נפשו בענין התפלה . . . (ממכתב ט"ז אלול, תשי"א)

. . . מתרץ קושית התפאי'י*. דלרבנן דרייג (רפייק דברכות) אסור לק"ש אחר חצות, אם עדיין לא התפלל ערבית, כיון דהוי כקורא בתורה, ואסור ללמוד קודם התפלה (לפרש"י ברכות ה, ב. ודלא כתוס' שם. וראה ג"כ לקוטי תורה לרבנו הזקן פ' ברכה צו, ב). -- אף שחידוד נאה הוא, אבל אאפייל גזירה שמא ישכח להתפלל בת"ת כזה, כיון דכל עצמו לא בא אלא בסדר תפלה. ועדיף מהא דברכות (לא, א): מתוך הלכה פסוקה. והוא עייד דארז"ל (פסחים יא, א) הוא עצמו כו'. -- ולכן לא הקשה בתוד"ה אלא (ברכות ה, ב) ארש'"י מברכות (לא, א) הנ"ל . . .

(ממכתב כ"א תמוז, תעשי"ד)

6-2

הערות

1. לקוטי הוספות / עקב שיחות 555
2. *) ריש ברכות - על הא ד,אמרו (בני ריג כשבאו מבית המשתה) לא קרינו את שמעי, והרי ,בין כך או כך היו יכולים לקרות ק"ש". המו"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.