135
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לפניו" - החפץ האסור שהוא יצר על ידי נדרו.
והטעם שהרמב"ם מפרש כך - הוא מחמת עצם העובדה שהגמרא אומרת זאת (,כאילו בנה במה") רק בנוגע לנדר, ולא בנוגע לשבועה, שכן: אם מצד מעשה הגברא, הרי הדבר דומה גם בנוגע לשבועה.
ג תירוץ דברי הרמב"ס בהתאם לאמור
לפי זה מובן גם החילוק בין דברי הרמב"ם בהלכות דעות והלכות נדרים:
בהלכות דעות מדבר הרמב"ם אודות (פעולות ה)גברא, שזה כולל כמה ענינים: החל מההנהגה הכללית של פרישה מדרכי העולם באופן ש,לא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ישא אשה... וכיוצא בהן", אשר ,דרך רעה היא ואסור לילך בה. המהלך בדרך זו נקרא חוטא שהרי הוא אומר בנזיר..."; ובדומה לכך בענינים פרטיים ,שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו תורה בלבד, כנ"ל, שלגבי ענין זה שווים נדרים ושבועות (כמו שהרמב"ם ממשיך שם), כי, פרישות הגברא מ/,דברים המותרים" - אין כל הבדל באיזו דרך היא נעשית';
לעומת זאת בהלכות נדרים מדבר הרמב"ם אודות החסרון מצד החפצא, שהוא יצר דבר איסור. לכן הוא אמר דוקא שם ,כאילו בנה במה", ולא לגבי שבועות, כנ"ל.
וזהו גם הטעם מדוע הרמב"ם לא מביא כאן ,כל הנודר אף על פי שמקיימו נקרא חוטא" או ,נקרא רשע", מכיוון שבהלכות נדרים מדבר הרמב"ם רק אודות החידוש והענין המיוחד לגבי נדרים - כלומר, מה שהנודר יוצר חפץ של איסור (ולכן ,כל הנודר כאילו בנה במה, כנ"ל), מה שאין כן זה ש,נקרא רשע" ו,נקרא חוטא", שם ותואר הגברא, אינו ענין מיוחד ביחס לנדרים, ובדומה לנאמר בגמרא* ,כל היושב בתענית נקרא חוטא".
ותוכן ענין זה - החטא שיש בנדרים מצד הגברא - מביא אכן הרמב"ם בהלכות דעות, ש,המהלך בדרך זו (שהוא פורש מענייני העולם) נקרא חוטא", ובהמשך לזה: ,לפיכך ציוו חכמים... ולא יהא אוסר עצמו בנדרים ובשבועות על דברים המותרים... (ובכלל הזה אלו שמתענים תמיד ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו בתענית*)".
הערות
- 1. יוכל לקיימו אבל רבי נתן סבר שעושה איסור מצד עצמו כו'". אבל לפי ביאורו (בנוגע לצדקה) אפ"ל שזה בעיקר מצד פעולת הגברא (כנ"ל בפנים ס"ד), משא"כ בהמבואר בפנים שהוא מצד החפצא ,מכשול לפניו".
- 4. וגם אם פורש עצמו (סתם) גם לא ע"י נדר
- 3. תצא ג שיחות 156
- 4. ושבועה, ובכלל זה היושב בתענית - ראה רמב"ם שם (הובא לקמן בפנים בסוף הסעיף).
- 5. נדרים י, א. וכ"ה בתענית יא, א.
- 6. וראה לח"מ שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.