224
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי
נביאים ומגילה - משמעות הלימוד מהפסוק היא לא רק שצריכה להיות כתיבה בעוד שני מקומות, כי אם, אלו שני סוגים שונים של כתיבה: בנביאים הכתיבה היא רק ,,הכשר" ל,זכרון""**, ואילו ,מה שכתוב במגילה", הנלמד מ/,בספר" זהו דין כתיבה ,,בספר". זאת אומרת, שהמגילה היא מעין ,מה שכתוב כאן ובמשנה תורה" - חמשה חומשי תורה" - שעל כך נאמר במפורש ,כתב זאת"י.
פרשת זכור - פורים
1 עומק בקשתה של אסתר ,כתבוני לדורות"
ויש לומר שזהו הפירוש בבקשת אסתר (כפי שנאמר בבבלי) ,בתבוני לדורות": היא ביקשה לא רק שהמגילה תיכלל כחלק מה,כתובים" ותו לא, אלא ,כתבוני לדורות"* - כתב שיהיה לו דין וחיוב כתב (כמו של התורה) שאז אין הוא בטל, הוא לדורות,
ובפרט לפי הסברו של הרוגצ'ובי*י, המאריך בנוגע ל,דבר הכתוב בתורה", ש,הוי דבר נמשך ופועל תמיד"*, ושלכן כאשר מישהו מתפיס את נדרו בשבועת משה* [=שנשבע שלא יעזוב את מדין בלי רשות חותנו] חלה השבועה, למרות שמשה התיר את שבועתו - ,כיון דהשבועה כתובה בתורה הוי דבר הנמשך וכאילו השבועה ישנו תמיד"יל.
וזהו העילוי בנצחיות של חמשה
הערות
- 44. והיינו לא כמגילה שלדעת ר"י ושמואל שם ניתנה לכתוב שלא תהא ע"פ (ראה הערה 41 ובהנסמן שם), שלדיעה זו אינה בכלל כתבי הקודש שמטמא את הידים, משא"כ נביאים שפשוט לכו"ע שכולם הוו מכתבי הקודש שמטמאים את הידים,
- 2. כי במגילה לדיעות הנ"ל כל גדרה של הכתיבה הוא רק הכשר להקריאה. משא"כ בכתיבת נביאים (בכתבי קודש) שיש בהם דין ומצות כתיבה (לא (רק) בשביל קריאתה שלא יהא כקורא ע"פ כבמגילה), אלא שתוכנה - גדר זכרון כו', כתיבת ספר זכרון (ולהעיר מלקו"ש שם ע' 380)*.
- 5. להעיר ממגילה טז, ב: דברי שלום ואמת .. מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה (ובפרש"י שם ,כספר תורה עצמו"). וראה גם חדא"ג מהרש"א שם יט, ב ד"ה מ"ד.
- 6. אלא שי"ל דנתוסף במה שכתוב במגילה, כי בזכירת מעשה עמלק הנאמר בתורה ,כאן ובמשנה תורה" לא נאמר ל' ,ספר", דנעשה ספר
- 5. *) להעיר מחילוקי הסוגים בהכשר מצוה: הכשר הקרוב ממש להמצוה, הכשר דהכשר, ועוד. ראה שבת קל, א: במקומו של ר"א היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל לעשות איזמל - ואח"כ המצוה מילה. ולהעיר מלקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 5 ואילך. שיחת פורים תשד"מ.
- 6. בפ"ע, אלא נאמר בלשון ,כתב" - זאת, דמ,זאת" למדין כאן ובמשנה תורה (ראה פרש"י מגילה שם). משא"כ במגילה דחל שם על החפצא ,,בספר". וראה מגילה יט, א.
- 7. וכן יש לפרש גם להגירסא (הנ"ל הערה 25) ,כתבוני בספר".
- 8. ראה מפענח צפונות פ"ה סי"ב. וש"נ. צפע"נ עה"ת בראשית ד, ה.
- 9. צפע"נ הל' תרומות בהשמטות ע' 120.
- 0. נדרים י, א (במשנה). שם, ב. ובר"ן שם מירושלמי. וראה פי' הרא"ש שם הטעם ש,נקט לשון נדר".
- 1. הצפע"נ האריך וכתב עד"ז בנוגע לכתב בכלל, בנוגע לשטר וכיו"ב - מפענצ"פ פ"ה סל"ב. ואב"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.