161

מקלקלת את השורה"?.

ולגבי שנאה מובאת במדרש, בנוסף לדוגמא של בלעם, גם דוגמא מפרעה, ,דכתיב'י: ויאסור את רכבו ולא היה לו כמה עבדים, אלא שנאה מקלקלת את השורה".

גם במכילתא** מופיע אותו ענין, עם אותן דוגמאות, אך לא בנוסח ,אהבה (או שנאה) מקלקלת את השורה", אלא בניסוח אחר: ,ארבעה אסרו בשמחה, אברהם אסר בשמחה, שנאמר וישכם גו' אלא לכבוד המקום, יוסף אסר בשמחה, שנאמר ויאסור, אלא לכבוד אביו, בלעם אסר בשמחה, שנאמר פרעה אסר בשמחה...".

ההבדל בין שני ניסוחים אלו - אם הפעולה היא מפני ,מקלקלת השורה", או מפני ,שמחה .. לכבוד" וכדומה, הוא:

כאשר הפעולה נעשית מתוך ,קלקול השורה", מפני אהבה או שנאה, הרי הפעולה כרוכה ב,קלקול", ולא בתיקון%. אך כאשר אומרים שהפעולה נעשית ,בשמחה .. לכבוד המקום" וכדומה, מדגישים בכך, שזוהי פעולה

של שמחה של כבוד המקום או כבוד אביו. וכך גם להיפך - לגבי בלעם ופרעה.

ויש לומר, שההבדל הנובע מכך להלכה הוא, אם חלה על כך חובה גמורה: אדם חייב בכבוד המקום, אביו וכו' (ולכן יש ציווי של ,עבדו את ה' בשמחה"). אך אין הדבר כך לגבי פעולה של קלקול השורה*.

ו ניסוחים שונים בבירושי רש"?, ומשמעותם

רש"י בפירושו על התורה אמנם מדגיש בכל ארבעת המקרים אותה הנקודה, שהפעולה נעשתה על ידי האדם בעצמו, ולא על ידי עבדים וכדומה, אך הוא משנה בניסוח הדברים:

אצל אברהם הוא מפרש ,ויחבש הוא בעצמו, ולא ציוה לאחד מעבדיו, שהאהבה מקלקלת השורה". וכן בניגוד לכך, בענין של ,שנאה מקלקלת את השורה", לגבי בלעם בפרשתנו.

ואילו לגבי יוסף אומר רש"י ,הוא בעצמו אסר את הסוסים למרכבה להזדרז לכבוד אביו", בדומה לדברי המכילתא. ולגבי פרעה מפרש רש"י רק ,הוא בעצמו".