8
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
עצמו: יש סוג של ,מובחר" מינימלי שהכרחי לקרבן, ובלעדיו אסור להקריבו, למרות שאיננו בעל מום,
בדומה לדברי הרמב"ם בפרק ב'ו ,ארבעה חוליים אחרים (מי שבלובן עינו יבלת שאין בו שער, אם נגממו קרניו וכו') אם נמצא אחד מהם בבהמה, אין מקריבין אותה, לפי שאינה מן המובחר?' והכתוב אומר מבחר נדריך".
למעלה מכך יש סוג של ,מובחר", שאיננו שולל רק בהמה שנמצא בה אחד מחוליים אלו וכדומה, האסורה למזבח"", אלא אף, ובעיקר, .שה כחוש וכעור"*', שאינו בכלל היפה והטוב. שאף אם חסר בענין זה של .מובחר", אין להקריבו מלכתחילה.
כדברי הרמב"ם בתחילת פרק ז/ שצויינו לעיל, ,לא כל דבר שאינו פסול מביא אותו לכתחילה. כיצד? היה חייב עולה, לא יביא שה כחוש וכעור ויאמר הרי אין בו מום, ועל זה נאמר5 וארור נוכל... אלא כל שיביא לקרבן, יביא מן המובחר"*.
כפי שמובן גם מדברי הרמב"ם בהלכות מעשה הקרבנות' ,,מי שנדר שור או איל או כבש או עגל וכיוצא בהם, לא יביא כחוש ביותר שבאותו המין... ואינו חייב להביא היפה השמן ביותר שאין שם למעלה ממנו, אלא יביא הבינוני. ואם הביא הכחוש יצא ידי נדרו". שם מדובר אודות נדר, והרמב"ם אינו מציין שם שיש להביא את היפה והשמן משום ,מבחר נדריכם".
ובסוף הלכות איסורי מזבח מחדש הרמב"ם, ש,הרוצה לזכות עצמו, יכוף יצרו הרע וירחיב ידו ויביא קרבנו מן היפה המשובח ביותר" - לא זו בלבד שלא יביא כחוש וכעור, או בינוני
הערות
- 1. להיות כל הקרבנות תמימין ומובחרין שנאמר תמים יהי' לרצון זו מ"ע" (ועד"ז הוא בריש פ"ו שם). או שהוא ענין בפ"ע - ראה לקו"ש חי"ב ע' 0 בהערות. ואכ"מ.
- 1. ה"ח.
- 2. אבל ,הזקן .. החולה כשהוא רועד מפני חוליו וכשלון כחו" הרי"ז מום (ולא רק אינו מן המובחר) - רמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ז הי"ב.
- 3. ראה פ"ג הי"א בהל' איסורי מזבח: נמצאו כל האיסורין למזבח הרי הן י"ד ואלו הן בעל מום ושאנר מן המובחר כו'. אלא שבפ"ב שם מסיים ,ואם הקריבן יראה לי שהורצו". ולהעיר מקרית ספר (להמבי"ט) שם ד,מבחר נדריך דכתיב למצוה הוא ולא לפסול". ולפ"ז לכאורה לא הוי גדר אחר ממ"ש ברפ"ז שם. וראה לקמן הערה 16. ועצ"ע.
- 4. בגדר כחוש בקדשים - ראה ציונים לתורה (להר"י. ענגל) כלל יג. צפע"נ (המלוקט) הלי איסורי מזבח רפ"ז. וש"נ. לקו"ש חי"ב שם.
- 6. ויקרא ג שיחות ₪
- 5. מלאכי א, יד.
- 6. בקרית ספר לרמב"ם הל' שגגות פ"ב הט"ו כ' (דהרמב"ם מפרש בגמ' (מנחות סד, א) נמצא כחושה בבני מעיים כלומר שנמצא טריפה בבני מעיים) ונקיט כחושה דכחושה נמי פסולה משום הקריבהו נא לפחתך היכא דאית שמינה (וכברש"י שם ד"ה אפי' נמצאת). וברמב"ם הל' איסורי מזבח פ"ב ה"י כ' הטעם דהקריבהו נא לפחתך לגבי טריפות האסורות. וראה צפע"נ המלוקט שם. בהנסמן בהערה 14.
- 7. פט"ז ה"ד.
מצוטט ב־4 עמודים
- לקוטי שיחות 24 לקו"ש חכ"ז ע' 8
- לקוטי שיחות 107 לקו"ש חכ"ז ע' 8
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל לקו"ש חכ"ז ע' 8
- משולחן הארי שם בקו"א סק"ה לקו"ש חכ"ז ע' 8
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.