107

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

1% לקוטי הקדוש-ברוך-הוא, יש צורך בהיתר מיוחד ,,פסל לך", ,,פסולתן שלך", - ולולא זאת, ההלכה היא ,הרי אלו של בעל הבית".

ב. לגבי הקב"ה - כל העולם הבא ,אצל בעל הבית"

ב,,רשימה" המוזכרת לעיל ממשיך הרבי מוהר"ש ומביא את שאלת הרשב"ץ ,,לגבי למעלה אינו תופס מקום אפילו אבן טוב", ומשיב הרבי המהר"ש ,הרי עשאן למטה, דבאותן של מעלה לא היה פסולת""', וממילא מתבטלת גם שאלה זו, כי הוא לא היה ,,עושה אצל בעל הבית".

אך עדיין קשה, כי גם למטה - בכל מקום - הרי זה ,אצל בעל הבית", הקדוש-ברוך-הוא, ,מלא כל הארץ כבודו", בלשון חז"ל (להלכה),כל היכא דאיתיה בבי גזא דרחמנא איתא*' (=כל מקום שהם נמצאים הם באוצרו של הקב"ה) דכתיב לה' הארץ ומלואה"**!, ואף אילו ,עשאן למטה" הרי הלוחות נפסלו ,,אצל בעל הבית"*', ויש צורך

עקב ג

בהיתר. המיוחד ,,פסל לך" גם לגבי אבנים רגילות. ומהו אפוא ההסבר לתירוצו של הרבי מוהר"ש?

אמנם מצד שני, במקרה של ,בעל הבית" - הקב"ה - אין מתאים הטעם של ,,קפיד בעל הבית (אפילו אשפאים דקים)"*? כי לגבי הקב"ה אין חשיבות לשום דבר ואין הוא מקפיד על כך, ללא הבדל בין אבנים טובות לבין אבנים רגילות (וכשאלת הרשב"ץ) - אך יש הבדל אם ,,עשאן למטה"'?, כי למטה מתחשבים בענינים כפי שהם למטה, ולכן ,כל דבר שהוא לשם הא"ל הטוב שיהיה מן הנאה והטוב... וכן הוא אומר כל חלב לה'"*<, ויוצא לכאורה, שאפילו לגבי אבנים סתם, כיון שזה,,אצל בעל הבית" - הקב"ה - הרי אלו של בעל הבית,

הערות

  1. 7. להעיר דבתנחומא פרשתנו שם מקדים לפני ב' המ"ד ,,פסל לך שתהא הפסולת שלך". וא"כ צ"ל דגם למ"ד מתחת כסא הכבוד פסלן, הפסולת נעשה בגמר עשייתם למטה, כנ"ל הערה 4 ועצ"ע.
  2. 8. וראה צפע"נ הל' ערכין פ"ז הי"ג (נעתק בצ"פ בסוף ב"ק (במשנה)).
  3. 18. חולין קלט, א. וראה ר"ה ו, א.
  4. 9. אבל י"ל דמכיון ד,,השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (תהלים קטו, טז) אי"ז נדון כ,עושה אצל בעל הבית".
  5. 0. סמ"ע חו"מ סשנ"ח סקי"ד. ועד"ז בתויו"ט במשנה ב"ק שם. שו"ע אדה"ז הל' גזילה וגניבה סכ"ב.
  6. 1. להעיר מהסיום בגמרא שם ,אתרא דקפדי יש בהן משום גזל". ובתוספתא סוף ב"ק דאין משנין ממנהג המדינה (וראה לקמן בפנים. ובהערה 42). ולהעיר מכמה ענינים שצריך לנהוג כהמקום שבא לשם. ואכ"מ.
  7. 2. רמב"ם סוף הל' איסורי המזבח. שו"ע יו"ד סי' רמח ס"ח.
  8. 22. להעיר אשר ברמב"ם הל' איסורי מזבח שם (וכן בשו"ע שם) כתב ,הרוצה לזכות עצמו יכוף כו'" דע"פ המשמעות דקאי על כל הבא לאח"ז הרי זה שצריך ליתן מן הנאה והטוב כו' כל חלב לה' הוא רק מצד האדם. [ועד"ז נתבאר בלקו"ש חי"ב ע' 130 בשוה"ג הג' להערה 11 (ושם - דבנוגע להקרבן מצד עצמו דכתוב בו ,מבחר נדריכם" (אף שלכאורה היינו נאה כו' חלב) מוכרח רק שיהי" לא כחוש וכעור וכיו"ב, שלילת בזיון קדשים). וראה לקו"ש חכ"ז ע' 8 ואילך].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.