249
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
עוד הבדל בפועל: הידור מצוה בשאר המצוות נשמר עלזידי סוג מסויים (ואפילו לא עלדידי הרוב) של בני ישראל, אך בנרות חנוכה ההנהגה של ,מהדרין מן המהדרין" הפכה למנהג פשוט* אצל כל ישראל.
ויש לומר הטעם על כך* - משום שהענין של הידור מצווה מורה על השתדלות נוספת בקיום המצוה מצד היהודי המקיים המצוה - שהוא עושה זאת לא רק כדי לצאת ידי חובתו בקיום הציווי (מלמעלה), אלא הוא מוסיף הידור משלו?.
ומכיוון שבחנוכה מודגשת במיוחד המעלה של מקבל התורה ומקיים המצוה - לכן מיתוסף עילוי והוספה גם בענין של הידור מצוה עצמו (לגבי ההידור במצוות אחרות), האופן של ,מהדרין מן המהדרין".
וזה גופא נעשה מנהג פשוט אצל כל ישראל: בני ישראל קיבלו על עצמם הנהגה זו כמנהג מצד עצמם, לא מצד ציווי השולחן-ערוך - להיות ,מהדרין מן המהדרין". הדבר בא לגמרי מצד בני ישראל*, מכיוון שבכך הוא החידוש
זאת חנוכה שיחות 7
של נרות חנוכה - שהדבר בא מצד המקבלי*, הוא עושה כדי להאיר את החושך**.
דווקא בחנוכה הקשור עם ה,מקבל" יש מעלה ליום האחרון
על פי כל הנ"ל יובן גם מדוע דווקא היום השמיני (האחרון) של חנוכה נקרא ,זאת חנוכה"* (ולא היום הראשון של חנוכה); וכמו כן - מדוע לא מוצאים זאת בחגים אחרים (אפילו לא באלו בהם קיימת סברא אשר כל ימי החג הינם ,נקודה אחת") שעיקר היוםדטוב הוא היום האחרון:
הערות
- 6. ראה לקו"ש ח"ה ע' 449 ואילך (ביאור באו"א).
- 7. ראה רמב"ם הל' אסורי מזבח ספ"ז בדין כל חלב לה': הרוצה לזכות עצמו יכוף יצרו הרע וירחיב ידו כו'. ולהעיר מפרש"י יומא ע, א ד"ה להראות חזותו. וראה לקו"ש שם ע' 451.
- 8. והיינו שבנ"י הוסיפו בגוף ועצם המצוה, ע"י הידור המצוה שלהם. ובפרט להדיעה דנרות הנוספים הם חלק מחפצא דנ"ח [והרי ענינם הוא
- 4. ,להראות ולגלות הנס" רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ג), וע"י הוספת הנרות דמהדרין ה"ז מוסיף בלהראות ולגלות הנס, והוספת הנס שבל יום] - ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"כ ס"ע 231 ואילך. משא"כ ההידור מצוה סתם אפילו את"ל שזהו לא רק הידור במעשה הגברא (ראה הערה הקודמת), הרי ,סוכה נאה שופר נאה" וכיו"ב י"ל דאינו מוסיף בגוף ועצם המצוה דסוכה ושופר. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ז ס"ע 10 ואילך.
- 9. וה"ז בדוגמת העילוי במנהגי ישראל (היינו שישראל מוסיפים בתורה) גם על דברי סופרים (ראה לקו"ת סוכות פ, סע"ג. סידור רסט, ב).
- 6. וע"פ הנ"ל יש לומר, שג' הענינים - מצות דאורייתא, מצות דרבנן (פורים כו'), ומצות חנוכה (ובמיוחד - נרות חנוכה) - הם דוגמת ג' הענינים שמצינו בחג הסוכות (ראה לעיל הערה 10) = ז' ימי סוכות, שמע"צ ושמח"ת (ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 412 ואילך).
- 59. ראה לקמן סעיף יא. וש"נ.
- 0. גם להדיעה והסברא שכל ימי חנוכה נפרדים הם, וכל יום הוי (ענין ו)מצוה בפ"ע.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.