449

ב"ה, יום ד' ט"ז טבת תד"שיה.

הגלוי' שלו-בעתה קבלתי, אבל רק עתה השגתי -- אחרי חפוש ודרישה את הספר ברכת אברהם -- לר' אברהם אביש -- אשר מזכיר במכתבו, ולכן נתעכב מכתבי ע"ע ואתו הסליחה.

וכפי בקשתו הנני להעתיק בזה דברי נכד המחבר בספר הנ"ל, במענה השאלה:

מה נשתנה מצות נ"ח שמצינו בה מהדרין ומהדרין מן המהדרין משא"כ בשאר מצות.

וז'יל בהנוגע לנדו"ז (המוקף בחצע'ג הוא משלי):

ראוי לבאר למה במצוה זו (דניח) נשתנה למהדרין ולמהדרין מהמ"ד כו' ועוד דהא אם יש לאחד כמה ב"ב שבזה יש חסרון כיס למהדרין ביותר שהוא צריך להדליק נר לכל אחד ואחד והממה"מ הוא מדליק עבור כולם.

- (כשיטת התוס' -- שבת כא, ב -- ומנהג ספרד. וצע"ק למה תפס היפך מנהג הפשוט של מדינות אלו כיון שהי' אב"ד סעראצק, ואולי ס"ל דאינו אלא מנהג בעלמא -- וע"ד מה שפי' בלחמ (רמב"ם הל' חנוכה פ"ד " ה"ג) מנהג ספרד -- ולא משום דס"ל כשיטת הרמב"ם בפי' סוגיא דשבת. ואולי הכריחו לומר כן כיון שבכ"מ אשכנזים ס"ל כתו' נגד הרמב"ם. וכמו שהעידו ע"ז בנ"כ השוע או"ח סתרע"א, אבל משטחיות הל' ברמ'א שם לא משמע כ) -

ונראה לפרש כו' שהגזרה הי' על שבת כו' ובודאי הי' גם בישראל במה מדרי' וקצתם לא קנאו רק לשמו ית' ויתעלה . . . וקצתם שהי' בהם גם לכבוד בעוה"ז, וכפי חמימות לב כאו"א כן הי' נצחונם . . . וע"כ אף בהתגלות הנס לכח נחלק לפי פועל אדם למענהו שכת הטהורים שמסגלים מצות כמה מדליקים כמה נרות (כנראה כונתו לדין ממה"מ) ובאמת המצוה יותר מהודרת כשעומדים בשורה אחת (צע"ק כוונתו) אבל כת הצדיקים אין משגיחים לעשות מצות הרבה כי קשה . . . לעשות הרבה מצות . . . ועכ"ז ימצא בהם יראה הפנימית . . מי שהוא צדיק . . . עושה מעט באופן היותר נאות (כנראה זהו דין דנר לכאו"א) ובזה נחלק מצוה זו, והממה"מ להדר גוף המצוה (צ"ע הכוונה) עכ"ל.

וצ"ע א) דלפי"ז כת הטהורים, שהם פחותים מכת הצדיקים, הם כנגד הממה"מ והצדיקים הם נגד המהדרים לחוד, וכלפי לייא?

ב) פשיטא דגם ביצי"מ היו כמה מדרי' בנ"י -- וכדמוכח גם מהא דעל ים סוף נחלקו לארבע כתות כדאי' בירושלמי תענית פ'ב ה'ה - וכן במ"ת ועוד, וא"כ במה נשתנגה נס חנוכה.