תמד

קטז

ט אתהלך לפני ה' בארצות החיים. פי' בת"ז תיקון שני שהם ז' היכלות שהם מבחי' מל' ע"כ נק' ז' ארצות. ויש ז' רקיעים שהם בז"א עמודא דאמצעיתא. ויש מי שהביא בשם זוה"ח פ' נח שנק' ארצות לשון רצון ע"ד מ"ש ברבות בראשית פ' ה' למה נק' שמה ארץ שרצתה כו'. ועיין מענין ז' היכלות בזהר ס"פ פקודי שהיכל השביעי נק' קדה"ק. והוא מקבל מקדה"ק שבאצילות. ועמ"ש בד"ה שבת שבתון כו'. ובתיקון ל"א פי' בארצות החיים זהו מ"ש ותגל הארץ ר"ת ו"ה והוא מ"ש והארץ החדשה אשר אני עושה. ואדמו"ר נ"ע פי' בארצות ב' ארצות בינה ומל' י"ל הן שרש ז' היכלות הנ"ל:

בגמרא פב"ת דפסחים קי"ח א' מבואר שזה קאי על תחיית המתים. וכן איתא בירושלמי פ"ט דכלאים בארצות החיים. והלא קיסרין וצור תמן שבעא תמן זולא. אלא ארץ שמתיה חיים תחלה לעוה"ב. וכן איתא ברבות ר"פ ויחי. וברבות בשלח פ' כ"ה ע"פ כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה ורחבה כו'. קמ"ב ב'. אכן ברבות פ' הברכה דש"א ע"ג משמע שזה קאי על עולם הנשמות דעכשיו. גמרא פ"ז דיומא ע"א א' בארצות החיים זה מקום שווקים. מ"ע ל"ה נ"ט קמ"ח קצ"א ר' ר"ו עמה"מ ק"ך ב' זח"א כ"ד ויחי דרי"ט סע"ב ספד"צ רפ"ה. י"ל כי אל דעות וארץ החיים ההשגה איך כי הוא חייך מאין ליש. אך חיי החיים ההשגה איך למעלה היש. עתידה א"י שתתפשט כו':

והנה באד"ר דק"ל ע"ב גבי ההארה בחוטמא דע"ק מחד נקבא חיין ומחד חיי דחיין כו'. וכן בגמרא פ"ז דיומא דף ע' ע"א מחיה חיים כו'. י"ל ע"ד כי אל דעות שמבחי' מל' נמשך להיות מאין ליש. וזהו ענין חיים ואתה מחיה את כולם. אך קמי' הארה זו כלא חשיב ולמעלה היש האמיתי זהו נק' חיי החיים וזהו בארצות החיים ב' ארצות היינו השגת ב' דעות הנ"ל וכ"כ בספד"צ קע"ח סע"ב יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים בין קדש ובין קדה"ק בין עתיקא לז"א וסמוך לזה אתהלך לפני ה' בארצות החיים משמע כנ"ל דב' ארצות הא' הגילוי מז"א שהוא ענין חיים הב' מע"ק חיי החיים כו'.

(*והנה בפרד"ס: שטה מזה. בחינת ארצות החיים היינו בחי' מים נמשך מקצהו התחתון אבל קצהו העליון זהו חיי החיים: שטה ארץ. לפניו. י"ל מיומיים הם חו"ב וחכמה נק' חיה איהו וחיוהי חד. עיין במא"א אות ח' ס"י אבל ונחיה לפני זהו בחי' פנימיות ע"י חיי החיים. ועמ"ש בענין: שטה אחרונה. החיים כו'. וזהו קרוב לענין כי אל דעות כו'