205

וגם שם ,בבית אדוניו המצרי", לפני ,ובלעדיך..." - הרי ,ויהי הו" את יוסף"*, לכן הורגשה אצלו ובתוכו (צוותא וחיבור) השבת של הקדושברוך-הוא - ,,כי בו שבת מכל מלאכתו" - ה,,חפצא" של שבת לה', ולכן שמירת השבת אצלו ,,קודם שלא תינתן" היתה בעלת מעלה בדומה לשמירת השבת שלאחר מתן תורהל.

,והכן" - שינוי בחפצא

לפי זה ניתן לבאר מדוע גילתה התורה את ענין שמירת השבת על ידי יוסף דווקא באמצעות הביטוי ,,והכן", המצביע, כדלעיל על ,והיה ביום הששי והכינר... ":

ההעדר והשביתה ממלאכה ביום השבת עצמו מביא לידי שינוי ב,,גברא", האדם נח ביום זה ושובת ממלאכה.

דוקא הפעולה של ההכנה מערב שבת לשבת משפיעה על חפצי העולם ועל הזמן בעולם, שמפני יחודיות יום השבת מתכוננים לקראתו לפני כן, והוא גורם לשינוי בעולם.

ויש לומר, שאף יותר מכך - זוהי פעולה הנמשכת ביום השבת**,

9 וישב לט, ב.

0) ועפ"ז אולי י"ל דזהו גם המעלה דשמירת שבת דיוסף לגבי שמירת שבת דיעקב (ראה לעיל הערה 18). והרי החילוק הנ"ל בין יוסף לשבטים מבואר הוא (במקומות שבהערה 55) לגבי יוסף והאבות (כולל יעקב). ולכן דוקא ביוסף נלמד ענין שמירת השבת מ,והכן" (כדלקמן סעיף ז), משא"כ אצל יעקב (ראה לעיל הערה 20).

*60) ועפ"ז יובן מה שממשיך בבמדב"ר ,,אמר

כפי שמתבטא הענין גם בהלכה:

מן הפסוק ,והיה ביום הששי והכינו..." אין לומדים רק שצריך להתכונן לשבת בפעולות של אפיה ושל בישול מבעוד יום. שהרי דבר זה נאמר במפורש בפסוק ,את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו"% אלא מפסוק זה לומדים", ש,אחשביה רחמנא לסעודת שבת, שיזמיננה בפיו מבעוד יום ובחול"".

הפעולה ,והכינו את אשר יביאו" מבטאת שסעודת השבת, הנאכלת בשבת, היא סעודה חשובה.

לכן רומזת התורה אודות שמירת השבת של יוסף בביטוי ,הכנה" כי המעלה בשמירת השבת על ידו התבטאה שבאמצעותו ובתוכו היה ,,יום השבת יום מיוחד. כלומר, התקיים ה,חפצא" של ,וינח ביום השביעי",