49

8 לקוטי שלומדים מן הפסוק ,ושמרו* בני ישראל את השבת", וכדברי בעל אור החיים*: ,,למה אני אומר שתחלל שבת על החולה, אין זה קרוי חילול, אדרבה זה קרוי שמירת שבת".

ט. קדושת השבת מחייבת

לפי זה מובן החידוש שבשני המדרשים האחרונים (שפרשה יד), על פני שני הראשונים (שבפרשה יג):

לפי המדרשים שבפרשה יג היתר ההקרבה בשבת נובע מענין קרבנות הנשיאים, באופן כללי, כדלעיל - ההבדל ביניהם הוא רק לגבי השאלה אם האיסור ,דחוי" או שפעולה זו ,הותרה", כדלעיל בסעיף ה'.

לעומת זאת המדרשים שבפרשה יד, העוסקים במיוחד בקרבן שביום השביעי, יום השבת, סוברים שניהם שזהו פרט בענין השבת, ולכן אין שני מדרשים אלו מדגישים את היחודיות של קרבן זה בכך שהוא כעין קרבן צבור, ואשר משום כך הותרה הקרבתו (כפי שמודגש במדרש שבפרשה יג ,זה קרבן דוחה את השבת") - אלא להיפך: מדרשים אלו מדגישים שקרבן הנשיא הוא קרבן יחיד - ,והלא אין קרבן יחיד דוחה את השבת וזה הקריב בשבת, אמר הקדוש-ברוך-הוא... שאני

נשא א

אמרתי...", ,שיהא קרבנו בשבת מה שאין יחיד מקריב..." =

כי לדעת מדרשים אלו, הקרבת קרבן זה אינה מותרת משום שהקרבנות הם מיוחדים ויש בכחם לדחות את השבת באופן של .הותרה", אלא היא מותרת משום שהשבת קובעת .זה יקריב בשבת", אף בהיותם קרבנות יחיד.

אך שני מדרשים אלו נחלקים בשני האופנים שהוזכרו לעיל, כיצד מהווה ענין זה דין בשבת9:

לפי המדרש ,שאני אמרתי...", דין זה הוא כ,תנאי בשבת", שהשבת קובעת שעל קרבן זה אין חל מלכתחילה איסור שבת, ולכן מבהיר המדרש ,שלא תאמר היאך חלל את