ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לאפוריםשיחה א172

172

עמכם בחמת קרי" — "כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהיא קרי ("דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית"²⁶) אוסיף לכם חמת אותו קרי" — שאין ר"ל (רק) שהקב"ה מוסיף בהעונש והצרה, אלא שאז הנהגת הקב"ה כלפי האיש ההוא היא באופן של "קרי", שמסולקת ממנו השגחתו ית' המיוחדת, ובדרך ממילא נשאר "מופקר למקרה"²⁷].

ועפ"ז יש לבאר זה ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע" גרם לגזירת כלי' — כי אינו בגדר עונש על חטא, אלא שזו היתה תוצאה טבעית מהנהגתם²⁸:

מעמדם ומצבם הטבעי של בנ"י לאחרי ש"גדל המלך. . את המן. . וינשאהו. . מעל כל השרים גו'"²⁹ הי' בדומה ל"כבשה העומדת בין שבעים זאבים"; והנהגתם (אף שהייתה לפני זמן — אבל הוכיחה דמחשבתם והרגש שלהם הם) באופן של "נהנו מסעודתו כו'" — שללה השמירה הנסית ד"גדול הרועה".

כי העובדה שבני ישראל נהנו מזה ש"אותו רשע" הזמינם לסעודתו, הרי זו הוכחה³⁰ שמציאותו של רשע (אחשורוש) הייתה חשובה אצלם עד כ"כ — שהשתתפותם בסעודתו היתה נחשבת אצלם ל"כבוד" עד שנהנו מזה. והשתתפותם בסעודה לא היתה מוכרחת (להיות "אחשורוש המולך"³¹ היו מחוייבים בכבוד מלכות³²) — אלא עשו זאת מפני הנאתם מ(הזמנתם ל)סעודה זו³³. ומכיון שבנ"י עצמם החשיבו את ה"(שבעים) זאבים" ונהנים מהכבוד ש"מקבלים" מ"אותו רשע", הרי בזה גופא הם דוחים את השמירה הנסית של "(גדול) הרועה", ומכניסים ומורידים עצמם תחת שלטון (הטבעי) של ה"זאבים", השולל את קיומה של ה"כבשה"³⁴, כנ"ל.

ד. ליתר ביאור — ובהקדמה:

ידוע מה שאמרו חז"ל³⁵ דאין סומכין על הנס, והתורה אמרה³⁶ "וברכך ה"א

הערות

26. ל' הרמב"ם הל' תעניות שם לפנ"ז.
27. ע"ד פירוש הכלי יקר בחוקותי שם, כד.
28. ע"פ המבואר בפנים מתורצת שאלת המפרשים (מנות הלוי שם. ענף יוסף לע"י שם. ועוד) — מדוע השאלה "וכי משוא פנים יש בדבר" היא רק בנוגע להטעם ד"השתחוו לצלם", ולא להטעם ד"נהנו מסעודתו כו'"? — כי חיוב כלי' מפני שנהנו כו' אינו ענין של עונש על חטא, כ"א תוצאה טבעית מהנהגת בנ"י, ובמילא כאשר נשתנה מצבם של בנ"י — בטלה בדרך ממילא הגזירה.
29. אסתר ג, א.
30. ועפ"ז אתי בפשטות סתימת לשון חז"ל "שנהנו מסעודתו של אותו רשע" — דמשמעו שעצם ההנאה מסעודתו (איזו שתהי') של "אותו רשע" יש בה סיבה לגזירה זו (משא"כ לפירוש המפרשים הנ"ל סעיף ב אין החסרון בכך שהיא "סעודתו של אותו רשע" בכלל, אלא סעודה זו דוקא, שעשה בתור משתה ושמחה על חורבן הבית).
31. ל' הכתוב — אסתר א, א.
32. דהרי "גזר עליהם שיבואו כולם כו'" (אסת"ר פ"ז, יח).
33. ראה גם מנות הלוי שם. יערות דבש ח"א דרוש ג (ז' אדר תק"ד) ד"ה הביטו נא. ועוד. — וראה גם לקמן הערה 61 בדיוק "נהנו".
34. ולכן "נתחייבו כלי'", גם הטף — ע"ד מ"ש במו"נ (ח"ג פי"ח) "קל להרגם". — וראה לקו"ש חי"ח ע' 198 בנוגע לעדת קרח.
35. ראה שבת לב, א. פסחים סד, ב. זח"א קיא, ב. קיב, ב. ועוד.
36. פ' ראה טו, יח. — וראה בכ"ז ד"ה וברכך גו' במאמרי אדה"ז — תקס"ה ח"ב (ע' תרמח ואילך); תקס"ח ח"א ע' קסה ואילך. דרך חיים בהקדמה. סהמ"צ להצ"צ מצות תגלחת מצורע פ"ב ואילך. קונטרס ומעין מאמר יז ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.