98
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ח. מעניני ההלכה שבפרש"י
מן הענינים המופלאים שבפירוש רש"י גם בהלכה:
ידועה דעת הרמב"ם*, שהדלקת המנורה צריכה להיעשות גם בבוקר, ולא רק בין הערביים, ושבפסוק ,בבוקר בבוקר בהיטיבו את הנרות" הכוונה היא ,,בהיטיבו - בהדליקן*. לעומת זאת לפי. רש"יל, כדלעיל, ההדלקה היא רק בין הערביים וההטבה בבוקר היא ניקוי.
יוצא, שהשאלה אם הדלקת המנורה עלדידי אהרן בין הערביים בשמיני למילואים היתה ענין של חנוכה, תלויה במחלוקת זו בין רמב"ם לרש"י: לדעת הרמב"ם התחילה כבר בבוקר השמיני למילואים חנוכת המנורה, כי מצוות ההדלקה היא גם בבוקר.
זאת במיוחד לפי פירוש דעת הרמב"ם, שהמצוה היא שהנרות ידלקו תמיד בבית המקדש"*י, כלשונו בספר המצוות* ,,שנצטוו הכהנים להדליק הנרות תמיד לפני ה'", ואם כך, גם בעירת המנורה ביום, על"ידי הדלקת משה, היא חלק מן המצווה, ולכן - התחלת ה,,חנוכה".
אמנם הרמב"ם פוסק* במשנה' ,ואין מחנכין את המנורה אלא בהדלקת שבעה נרותיה בין הערביים"*, אך יש לומר שזאת רק לדורות, ואילו על תקופת משה נאמר בגמרא, ונפסק ברמב"ם'*: ,כל הכלים שעשה משה - משיחתן מקדשתן (מכאן ואילך עבודתן מחנכתן)". = וכיוון שמנורת משה התקדשה במשיחה, הרי ההדלקה, שהיתה לאחר המשיחה ובזמן שחלה חובת המצוה, היא חנוכהל.
לעומת זאת, לדעת רש"י חובת הדלקת הנרות היא רק בין הערביים, ובבוקר אין זו מצוה כלל, ולכן, למרות שקידוש המנורה נעשה עלדידי משיחתה, התחיל כל ענין החנוכה*
הערות
- 5. הל' תמידין ומוספין שם הי"ב. וראה שם ה"י ובנ"כ שם.
- 6. כס"מ הי"ב שם.
- 0. וכ"ה דעת כמה ראשונים - הובאו באנציקלופדיא תלמודית ערך הדלקת הנרות.
- 8. ראה שו"ת צפע"נ ווארשא סי' נב. קונטרס השלמה טז, א. וראה שם צפע"נ הל' מת"ע פ"ב ה"ח (לב, ג). ובכ"מ. חי' הר"ח לרמב"ם שם. כלי חמדה ר"פ תצוה. ובכ"מ.
- 9. מ"ע בה.
- 6. בהעלותך א שיחות -
- 0. שם הי"א.
- 1. מנחות מט, א.
- 2. ועפ"ז הדלקת משה ביום הח' בבוקר - ה"ז ציווי מיוחד ואינה שייכת להדה"נ לדורות - ולכן גם לא לחינוך (והתחלת) עבודה זו.
- 3. שבועות טו, רע"א. וש"נ.
- 4. כלי המקדש פ"א הי"ב.
- 5. דברי החינוך במשנה וגמ' מנחות שם הו"ע ,התחלת העשיי' כאלו מרגילים כלי זה לעבודה זו כו'" (פיה"מ מנחות פ"ד מ"ד). ולהעיר מצפע"נ מהד"ת י, א (ועוד): עי' מנחות דמ"ט דאף במשכן שנמשחו בשמן המשחה בעי גם חנוך עבודה. וראה ע"ד כהנ"ל אוצר הספרא (להר"מ זעמבא) סי"א ואילך.
- 6. דאף שבכלי שרת נאמר כנ"ל ,מכאן ואילך עבודתן מחנכתן", דכפשוטו הוא שע"י התחלת העבודה ,עבודתן מחנכתן לקדושה" (פרש"י שבועות שם) - הרי גם בכליו של משה הי' מצוה וגדר חנוכה (התחלת העבודה) מלבד משיחתן מקדשתן - ראה צפע"נ מהד"ת שם. אוצר הספרא שם. ולהעיר מצפע"נ שנסמנו לקמן הערה 69. וראה מנחות נ, א דכל חינוך למדין מהכתובים בהמשכן. וראה הערה 58.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- אגרות קודש פא מנחות מט, א
- לקוטי שיחות 304 מאותו ספר מנחות מט, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשכ"ג מנחות מט, א
- שולחן ערוך ג מנחות מט, סע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רפו דיני תפלת מוסף בשבת מנחות מט, סע"א
- לקוטי שיחות 21 מאותו ספר מנחות נ, ב
- לקוטי שיחות 21 מאותו ספר מנחות נ, סע"ב ואילך
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשמ"ג מנחות נ, סע"א ואילך
- תורת שמואל מז מנחות נ, א
- תורת שמואל תלג מנחות נ, א
- רשימות צז מנחות נ, א
- תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח מנחות נ, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב מנחות נ, ב