234

בהלכות ציצית5 - ,,מדברי סופרים שכל קטן שיודע להתעטף חייב בציצית כדי לחנכו במצוות". בהלכות ברכות 9 - ,,הקטנים חייבין בברכת המזון מדברי סופרים כדי לחנכם במצוות". בהלכות סוכה* - ,,קטן שאינו צריך לאמו... חייב בסוכה מדברי סופרים כדי לחנכו במצוות". וכן לגבי לולב!3 - ,קטן היודע לנענע חייב בלולב מדברי סופרים כדי לחנכו במצוות"?*.

ותפלין ולהטיל ציצית א"א להיות על הבן ורק על האב (אבל בשד"ח שם שתירוץ זה דוחק).

ובסי' תעט סוס'ו: כיון שהקטן הוא פטור מכל המצות שבתורה ואינו חייב בהם אלא (מד"ס) כדי לחנכו במצות.

ואולי אין לדייק מלשונות הנ"ל בכלל כיון שאינם שווים בכל מקום. ראה לשונו בסשמ"ג ס"ב (ועוד). סתע"ב רסכ"ה. ועוד. וצ"ע. ואכ"מ.

ולהעיר משו"ע שלו סוס"ד במהד"ת ע"ד השייכות דחיוב חינוך דחכמים כשהגיע לחינוך לחיובו במצות מן התורה כשנעשה בן י"ג שנה ויום אחד.

8) פ"ג ה"ט.

9) רפ"ה.

0) רפ"ו.

1) הל' לולב פ"ז הי"ט.

2) בכס"מ ה' חו"מ ה"י כתב ,וכן נראה דעת רבינו (כהרמב"ן) שלא כתב הכל חייבין באכילת מצה אפי' נשים ועבדים וקטנים אלא קטן שיכול לאכול כזית מחנכים וכו' כלומר דחיובא אאבוה רמיא וכן כתב פ"א דהל' מגילה הכל חייבים אנשים ונשים וכו' ומחנכין את הקטנים לקרותה".

לכאורה במצה י"ל (בדוחק עכ"פ) דשונה כיון שמדובר ב,קטן שיכול לאכול פת" שזהו לפני שהגיע לחינוך - אבל חידוש גדול הוא לומר שמחנכים קודם שהגיע לחינוך!

וכן במגילה שהוא רק מדרבנן י"ל שבקטן החיוב הוא רק על האב עדמ"ש אדה"ז בסקפ"ו שם*.

קדושים - שיחות 1

וגם כאן אין מובן: כיצד ייתכן לחייב קטן אפילו מדרבנן, שהריי3 אין הוא בר דעה*, כלשון הגמרא* בתמיהה: ,,חיובא לדרדקי"?

ד. חובת המצוה חלה גם על פעולות ואנשים שהכרח:ים לקיום המצוה

ויש לומר שההסבר לכך הוא, שזוהי שיטתו הכללית של הרמב"ם% במספר מקומות:

וכן מש"כ בכס"מ בהל' ברכות פ"ה ה"ז - צ"ע, שהרי כתב הרמב"ם שם ,וקטנים .. מזמנין לעצמן כו' קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו כו'".

ומש"כ הרמב"ם הל' תפלין פ"ד הי"ג ,,אביו לוקח לו תפילין כדי לחנכו במצות" - י"ל (נוסף על הנ"ל הערה 27) כיון שבתפלין בפרט נוגע בגדר המצוה שלא יסיח דעתו מהם (כמו שממשיך ברמב"ם שם באותה ההלכה), לכן לא הכניסו חכמים את הקטן בחיוב המצוה (וכן י"ל בשו"ע אדה"ז סי' לז ס"ג).

3 וממילא מובן דאין לומר (כבכמה דברים) שחכמים החמירו יותר כיון שא"א להטיל עליו חיובים. וראה שד"ח שם ד"ה וכן מתבאר דכמו שאין סברא לומר דהתורה הטילה חיוב על הקטן כן גם בחינוך דרבנן. וראה ציונים לתורה (להר"י ענגעל) כלל יב שזוהי סברת רש"י.