ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשוע"ר עם ביאור דברי שלוםהלכות תפיליןהלכות תפילין לז זמן הנחת התפילין

לז זמן הנחת התפילין

ובו ג' סעיפים

א גדול שכר מצות תפילין¹²²¹, וכל מי שאינו מניחן הרי הוא בכלל פושעי ישראל בגופן¹²²².

אף אם נמנע מפני שצריכים גוף נקי ושמא לא יזהר בקדושתן ¹²²³ , עבירה היא בידו, שבשעת קריאת שמע ותפלה עכ"פ בקל יוכל ליזהר¹²²⁴.

ושנו חכמים ליום הדין, אם יהיה זכאי במצות תפילין כף זכות מכרעת, ואם פשע בהן כף חובה מכרעת, שאין לך גדולה בכל מצות עשה שבתורה יותר ממצות תפילין, שהוקשה כל התורה כולה לתפילין¹²²⁵, שנאמר¹²²⁶ למען תהיה תורת ה' בפיך¹²²⁷. לכך צריך כל אדם שיהא זהיר במצות תפילין¹²²⁸. וכל הזהיר בהן מאריך ימים¹²²⁹:

ב מצותן להיות עליו כל היום¹²³⁰. אבל מפני שצריכין גוף נקי שלא יפיח בהן¹²³¹, וצריך שלא יסיח דעתו מהם, על דרך שנתבאר בסי' כ"ח¹²³², ואין כל אדם יכול ליזהר בזה, נהגו שלא להניחן כל היום ¹²³³ . ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהן להניחן בשעת קריאת שמע ותפלה¹²³⁴ (שהרי באותה שעה בעל כרחו הוא נזהר מהפיח¹²³⁵ והיסח הדעת¹²³⁶, בענין שנתבאר בסי' כ"ח ¹²³⁷ ):

ג קטן היודע לשמור תפילין בטהרה¹²³⁸, שלא יפיח בהן, ושלא לישן בהם¹²³⁹, ושלא יכנס בהן לבית הכסא¹²⁴⁰ אפילו לקטנים¹²⁴¹, חייב אביו לקנות לו תפילין לחנכו במצות¹²⁴².

ויש מי שאומר¹²⁴³ שקטן זה הוא בן י"ג שנה ויום אחד, אלא שלא הביא ב' שערות¹²⁴⁴, אבל פחות מכן אין בו דעת לשמור תפיליו ואין מחנכין אותו בהן. וכן נהגו¹²⁴⁵ במדינות אלו מקדם.

ועכשיו נוהגים לחנכו ב' וג' חדשים קודם הזמן¹²⁴⁶:

הערות

1221. שמושא רבא , הובא ברא"ש סוף הלכות תפילין (אמר רבא כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא קריאת שמע ומתפלל, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. אמר אביי מערב אני בו שאין גהנם שולטת בו. ואמר רב פפא אף אני מערב בו שכל עונותיו נמחלין לו). טור ושו"ע ס"א (גדול שכר מצות תפילין).
1222. ר"ה יז , א (אמר רב, קרקפתא דלא מנח תפלין, פושעי אומות העולם בגופן). טור ושו"ע שם (וכל מי שאינו מניחם הוא בכלל פושעי ישראל בגופן). ונפסל מכתיבת תפילין, כדלקמן סי' לט ס"א (ומי שאינו מניח תפילין, אפילו אינו עושה להכעיס, פסול מן התורה לדברי הכל, שהרי אינו בקשירה. והוא שאינו מניחן מפני שאינו חושש עליהם כלל, אבל אם אינו מניחן לתיאבון, כגון שהולך אחר עסקיו, כשר לכתוב). וכאן לא נזכר חילוק זה.
1223. שבת מט, א (אמר רבי ינאי, תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים. מאי היא, אביי אמר שלא יפיח בהן, רבא אמר שלא יישן בהן).
1224. רא"ש תפילין סי' כח (והאידנא שאין רגילין להניחן אלא בשעת תפלה, בקל יכול אדם ליזהר באותה שעה), ובפ"ק דר"ה סי' ה (ופירש ר"ת ... אבל אם ירא להניח תפילין משום דבעי גוף נקי, כדאמרינן בפרק במה טומנין, תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים, והוא ירא שמא לא יזהר בקדושה ובטהרה, אף על גב דעבירה היא, דבקל יכול ליזהר בשעת קריאת שמע ותפלה, מכל מקום לא מיקרי בהכי פושעי ישראל בגופן). הובא ב ב"י .
1225. קידושין לה, א (אמר קרא והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך, הוקשה כל התורה כולה לתפילין). וכן הוא לעיל סי' יז ס"א (שנאמר בתפילין למען תהיה תורת ה' בפיך, הוקשה כל התורה כולה לתפילין).
1226. בא יג, ט (והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך, למען תהיה תורת ה' בפיך).
1227. תשובות הגאונים שערי תשובה סי' קנג (שנו חכמים ליום הדין, אם יש תפלין עם עונות בכף מאזנים, בעון שפשע ולא הניח תפלין, היא מכרעת, ואם היה זהיר במצות תפלין, כף של זכיות מכרעת. והכי איתא בירושלמי שאין לך גדול בכל מצות שבתורה כמצות תפלין, שהוקשה כל התורה כולה לתפלין, בין תורה שבכתב ובין תורה שבעל פה, שנאמר למען תהיה תורת ה' בפיך). הובא בשבלי הלקט ענין תפילין בשם תשובת רב יהודאי גאון, וברא"ש הל' תפילין סי' כח.
1228. רא"ש שם (לכך צריך כל אדם ליזהר במצות תפילין). וראה תהלה לדוד ס"ק א. חקרי הלכות ח"ה נז, ב.
1229. מנחות דף מד סע"א (אמר ריש לקיש כל המניח תפילין מאריך ימים, שנאמר (ישעי' לח, טז) ה' עליהם יחיו), ופירש"י (אותם שנושאין עליהם שם ה' בתפילין יחיו).
1230. טור ושו"ע סעיף ב (מצותן להיותם עליו כל היום). וראה סמ"ג עשין ג.
1231. כנסמן לעיל (הערה ג ).
1232. סעיף א (אסור להסיח דעתו מהתפילין כל זמן שהן עליו אפילו רגע אחד).
1233. רא"ש שם (האידנא שאין רגילין להניחן אלא בשעת תפלה). טור ושו"ע ס"ב (מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם, ואין כל אדם יכול ליזהר בהם, נהגו שלא להניחם כל היום).
1234. טור ושו"ע שם ( ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת קריאת שמע ותפלה), ו כדלעיל רס"י כה (ואחר שלבש טלית מצוייצת יניח תפילין מיד, כדי שיהיו עליו בשעת קריאת שמע ותפלה, שכל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר על עצמו, שהוא אומר וקשרתם לאות וכו' ואינו מקיים), ושם נסמן (הערה ד ). וכדלקמן סי' לח ס"ז ( בשעת קריאת שמע ותפלה, כדי לקבל עול מלכות שמים שלימה, וגם שלא יעידו עדות שקר בעצמם), ושם נסמן (הערה לה ). ובאותה שעה נזהר מלהסיח דעתו, כדלעיל סי' כה סל"ב ( אנו שאין לובשין אותם אלא בשעת התפלה, ואז מסתמא אינו מסיח דעתו מהם).
1235. כדלקמן סי' פ ס"א (שגנאי גדול הוא להפיח כשעומד לפני המלך ומדבר עמו ... הצריכו להרחיק ד' אמות כשמבקש להפיח בתפלה ואי אפשר לו לעמוד על עצמו, כמו שיתבאר בסימן ק"ג). ובסי' קג סוס"ב (בקש לצאת ממנו רוח מלמטה ונצטער הרבה ואינו יכול להעמיד עצמו, הולך לאחוריו ד' אמות ומוציא הרוח).
1236. כדלקמן סי' סא ס"א – לענין קריאת שמע (לכתחלה צריך להזהר ולקרות כל הג' פרשיות של קריאת שמע בכוונה באימה וביראה ברתת ובזיעה), ובסי' צח ס"א – לענין תפלה (המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו, שנאמר תכין לבם תקשיב אזניך. וצריך שיראה עצמו כאלו שכינה שרויה כנגדו, ויעיר הכוונה ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו).
1237. ס"א (ואינו נקרא היסח הדעת אלא כשעומד בשחוק או בקלות ראש (או שמטריד דעתו כל כך לצרכי הגוף עד שלבבו פונה מיראת שמים מחמת טרדתו), אבל כשעומד ביראה ומתעסק בצרכיו, אף על פי שעוסק במלאכתו ובאומנתו ואין דעתו על התפילין ממש, אין זה נקרא היסח הדעת, שאם לא כן איך יכול כל אדם לילך בתפילין כל היום).
1238. סוכה מב , א (קטן היודע ... לשמור תפילין, אביו לוקח לו תפילין). והא דתנן ברכות כ, ב (קטנים פטורים ... מן התפילין), מיירי כשאינו יודע לשמור, כדפירש רש"י שם (משום דסתם קטן אינו יודע לשמור גופו שלא יפיח בהן).
1239. ספר התרומה סוף הל' תפילין (שיהא זהיר שלא ישן בהן, כשבא לו צורך הפחה זהיר לחלצן עד שיכלה הריח. ושילהי לולב הגזול, קטן היודע להניח תפילין, אביו קונה לו תפילין, היינו כי מכיר בו שהוא זהיר מדבר זה). סמ"ק סי' קנג (ומהו שמירתן, כדאמרינן תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים, ומסיק שלא יישן בהן ולא יפיח בהן). שו"ע סעיף ג (קטן היודע לשמור תפילין בטהרה, שלא יישן ושלא יפיח בהם, חייב אביו לקנות לו תפילין לחנכו).
1240. רש"י סוכה שם (לשמור תפילין – שלא יכנוס בהן לבית הכסא). רמ"א סעיף ג (ושלא ליכנס בהן לבית הכסא).
1241. כדלקמן סי' מג ס"א (אסור ליכנס לבית הכסא קבוע להשתין בתפילין שבראשו או בזרועו, גזירה שמא יעשה בהן צרכיו ... גזירה שמא יפיח בהן) .
1242. רמב"ם הל' תפילין פ"ד הי"ג (קטן שיודע לשמור תפיליו, אביו לוקח לו תפילין כדי לחנכו במצות). רש"י סוכה שם ד"ה חייב בלולב (לחנכו מדבריהם). וכדלקמן סי' לט ס"א (וקטן אף על פי שמוזהר על הקשירה מדברי סופרים לחנכו במצות, אינו מוזהר עליה מן התורה). וכן הוא בציצית, כדלעיל סי' יז ס"ד (קטן היודע להתעטף ... אביו חייב לקנות לו טלית בת ד' כנפות ולהטיל בה ציצית, כדי לחנכו במצות). ובסוכה, כדלקמן סי' תרמ ס"ג (אף על פי שהקטנים פטורים מן הסוכה מן התורה עד שיהיו בני י"ג שנים, מכל מקום מדברי סופרים, כל קטן שאינו צריך לאמו ... חייב בסוכה כדי לחנכו במצות). וראה לקוטי שיחות חי"ז ע' 234.
1243. בעל העיטור הל' תפילין ח"ז (ומסתברא לן, דהאי קטן, גדול בן י"ג שנה הוא). רמ"א סעיף ג (ויש אומרים, דהאי קטן, דוקא שהוא בן י"ג שנים ויום אחד).
1244. פרי מגדים א"א ס"ק ד (ואיני יודע אם הוא י"ג שנים איזה חיוב יש על אביו, דאיש בפני עצמו הוא. ואם הוא עני, כל ישראל מצווין להחיותו. ויש לומר י"ג שנים ולא הביא ב' שערות). וכדלקמן סי' נה ס"ו (אם לא הביא ב' שערות, אפילו הוא גדול בשנים דינו כקטן), וסי"ב (לעולם הוא קטן עד שיביא ב' שערות אחר שיהיה בן י"ג שנה ויום אחד). סי' תרטז ס"ח (בן י"ג שנים שלימות ונקיבה בת י"ב שלימות, אם הביאו שתי שערות הרי הם כגדולים לכל המצות ... אבל אם עדיין לא הביאו שתי שערות, עדיין הן קטנים). וראה דברי נחמי' סה, א. חקרי הלכות ח"ה נח, א.
1245. רמ"א שם (וכן נהגו, ואין לשנות).
1246. מ"א ס"ק ד (ועכשיו נהגו להניח ב' או ג' חדשים קודם הזמן). וכן הוא בספר המנהגים – חב"ד ע' 4 (מתחילין להניח תפילין שני חדשים קודם הבר-מצוה, בתחלה בלא ברכה וכעבור איזה שבועות בברכה). וראה אגרות קודש ח"ג אגרת תקג (ע' קלו). חי"א אגרת ג'תנח. חי"ד אגרת ז'תתטז. ולענין תפילין דר"ת, ראה לעיל סי' לד ס"ו (הערה לה ).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.