ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה א205

205

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ב. חומרה מיוחדת בגניבה

כדי להבין זאת יש להסביר תחילה ענין מסוים בסוף מסכת סנהדרין", ששם כתובה חומרה מיוחדת בענין גניבה. הגמרא מתעכבת שם על הנאמר במשנה ,ולא ידבק בידך מאומה מן החרם'', שכל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם אבדו רשעים מן העולם נסתלק חרון אף מן העולם". ועל כך אומרת הגמרא: ,,מאן רשעים, אמר רב יוסף: גנבי".

אין מובנים כאן הן קושיית הגמרא והן תירוצו של רב יוסף: (א) מדוע שואלת הגמרא בטיום מסכת טנהדרין ,מאן רשעים", לאחר שהמילה ,רשע" מצויה בתנ"ך (מספר פעמים) והיא נושא עיקרי ב,שקלא וטריא" של הפרקים הקודמים במסכת זו? (ב) מהי משמעות התשובה שב,רשעים" הכוונה היא ל,גנבי" - והרי כל העובר על מצוות לא תעשה נקרא רשע (והוא

קדושים א

פסול לעדות, כפי שכבר מוסבר4' קודם)?

המפרשים מסבירים על כך5: הרי סיום המשנה בא כהמשך לאמור קודם אודות עיר הנדחת, והפסוק ,ולא ידבק בידך מאומה... למען ישוב ה' מחרון אפו" כתוב בסוף פרשת עיר הנדחת, ולפיכך השאלה היא: מהי כוונת המשנה באומרה ,כל זמן שהרשעים בעולם"? לא ייתכן שהכוונה היא לאנשי עיר הנדחת, כי המילים ,ולא ידבק... " כתובות בפסוק לאחר המילים ,הכה תכה את יושבי העיר"*!, כלומר, מדובר כבר לאחר הענשת אנשי עיר הנדחת והם כבר אינם בעולם, וזוהי שאלת הגמרא: על אילו רשעים מדובר כאן, בקשר לעיר הנדחת?

ועל כך עונה רב יוסף: ,,גנבי", אלו שגנבו מן החרם, משלל עיר הנדחת - דבר הנלמד מן הפסוק ,ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב ה' מחרון אפו", שכל עוד הרשעים שלקחו מן החרם קיימים בעולם, "יש ,חרון אף בעולם".

אך אין מובן: מדוע מתבטא רב יוסף בלשון ,,גנבי"? והרי הדגשת הרשע כאן איננה על חטא של גניבה (בלבד), אלא על כך שלקחו מן החרם של עיר

הערות

1. נפשו* (ראה תניא פל"ז - מח, ב). וראה לקמן הערה 4. וראה הגירסא והביאור דמרו"ל הנ"ל בחדא"ג מהר"ל לסוף סנהדרין.
2. לפי הסדר שנדפסו בבבלי, וכ"ה דעת רש"י (ראה פרש"י ר"פ חלק. חכמת שלמה שם), מאירי, כלבו סו"ס מ', משא"כ לפי הסדר שבמשניות ובירושלמי הוא פרק יו"ד ופרק הנחנקין הוא פי"א. וכ"ה דעת הרמב"ם בפיה"מ (ראה בכ"ז תויו"ט מלאכת שלמה ר"פ חלק).
3. ראה יג, יח.
4. *) וראה בגזילה - ב"ק קיט, א. רמב"ם הל' גזילה פ"א הי"ג. שו"ע חו"מ סשנ"ט ס"ג. נת' בלקו"ש קדושים תשמ"ט.
4. סנהדרין כז, א. וגם בעובר על מ"ע (וגם באיסור דרבנן) מקרי רשע - ראה תניא פ"א. לקמן הערה 42.
5. ראה יד רמ"ה כאן. תו"ח (הובא בעץ יוסף לע"י). באר שבע כאן. ביאור הרי"ף לע"י. שאילת יעבץ ח"א סי' עט.
6. ראה שם, טז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.