ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה א53

53

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

מיד בהמשך ,(וארא) אל אברהם אל יצחק ואל יעקב", ומה מוסיף כאן רש"י?

ההסבר לכך הוא%%: רש"י מתכוון להסביר בכך שהם זכו למעלה של ,וארא אל אברהם..." - לראיית אלקות, ודאית ומוחשית כראיה גשמית9, אשר בגללה לא ייתכן אצלם ענין של ,הרהר אחר מדותי", מפני היותם אבות של בני ישראל. כלומר, הענין של ,וארא" ניתן להם באופן שיעבור בירושה לבנים שאחריהם, כי ,האב זוכה לבן בנוי... בחכמה"'*.

כמוסבר בתורה-אור על פרשה זו בענין של ,אין קורין אבות אלא לשלושה"'*, ש,בחינת האבות היא ירושה לבניהם אחריהם בכל דור... בחינת האבות צ"ל בכל אדם".

זוהי הסיבה לטענה של הקדושברוך-הוא כלפי משה רבינו: ,,חבל על דאבדין ולא משתכחין". הענין של ,וארא אל אברהם..." היה מבחינת היותם ,אבות" ולפיכך אין לתרץ שאברהם וכו' היו שונים, שהרי מדובר על בחינת ,אבות", ודרגת ,וארא" צריכה להיות מורגשת ,בכל אדם" כ,בן", בקבלו זאת בירושה.

,וארא" - אצל הבניס כמו אצל האב

לכאורה, ניתן בכל זאת להבחין ביניהם ולומר: למרות שהירושה עוברת מן האב לבן, בכל זאת מובן, שלאחר הימצאות אצל היורש אין לירושה את אותן המעלות, כפי שהיו לה בהיותה אצל האב'?.

כיוון שכך, דרגת ,וארא" הנמצא אצל הבן בירושה אינה כה גבוהה כדרגת ,וארא" שהיתה אצל האבות.

גם ההסבר לכך רמוז בפרש"י: ,וארא - אל האבות" - הגילוי של דרגת ,וארא" היה ל,אבות". כלומר, הגילוי לא היה לפי הדרגה בעבודת ה' שלהם - אברהם אוהבי - בקו האהבה, פחד יצחק, בקו הגבורה וכו'), אלא רק מפני היותם אבות (לבנים, שהבן יורש הכל), ולכן מובן שבענין ,וארא" אין שום הבדל בין האבות לבנים, כפי שיוסבר להלן:

המעלה שישנה לאב על פני הבן קיימת בענינים הניתנים לאב מפני עבודתו העצמית, בהיותו עובד ה' וכדומה. אמנם, גם ענינים אלה עוברים בירושה לבנים, כנזכר לעיל מן המשנה: האב מוריש... אך אין הם קיימים אצל

הערות

8. ראה רא"ם ועוד. לקו"ש שם ע' 114.
9. שאינו דומה שמיעה לראי', שלכן ,אין עד נעשה דיין כו' כיון דחזיוהו כו' לא מצו חזי ליה זכותא" (ר"ה כה, סע"ב ואילך), שאינו שייך בזה שום ,,הרהר", משא"כ כששומעים מעדים. וראה לקו"ש ח"ו ע' 121 ואילך. וש"נ.
0. עדיות פ"ב מ"ט.
1. ברכות טז, ב.
5. וארא א שיחות 55
2. וכלשון רז"ל יורש כרעא דאבוה הוא (עירובין ע, ב). ובל'הרגיל בכ"מ- ,,ברא כרעא דאבוה"(יונת אלם רפ"ב. וראה תוד"ה מקמי - יבמות ג, א. רש"י כתובות צב, א ד"ה כבעל). ובלקו"ת ברכה (צו, ב) ד,היינו נה"י דאו"א". וצריך לימוד מיוחד שהיורש עומד במקום המוריש - ראה ב"ב קנט, א. צפע"נ (נ.י.) ח"א סקי"ח. וראה לקו"ש ח"ח ע' 348. ולהעיר מההקדמה לשערי אורה.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם בס"ד. ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ז לקו"ש חט"ז ע' 53

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.