3
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כיוון שמלמעלה ניתנה להם הדעת לתרגם כאילו היה כתוב "אלקים ברא בראשית" - באל"ף בתחילה, הרי זוהי הוכחה שיש דעה מבוססת שעל התורה להתחיל באל"ף , וכל ההסברים לשינוי לא היו מתקבלים עלדידי תלמי המלך, כך שהוכרחו להזדקק לנס ש"נתן בלב כולם וכו'".
ועוד - ענין זה בעצמו מהוה תמיהה גדולה ביותר: יש בתורת אמת כמה וכמה טעמים להתחלת התורה לא באות אל"ף, ואף אחד מהם לא היה מתקבל עלדידי תלמי המלך?!
ד. דברי חז"ל על הפסוק "על מה אבדה האר..."
והביאור בזה: על הפסוק ? "על מה אבדה הארץ... על עזבם את תורתי" אומרים חז"ל<: "שלא ברכו בתורה תחילה". מסביר הב"ח< (ומרומז ברבינו יונה*) שאמנם למדו הרבה תורה, אבל חסרה להם הכוונה "להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה וכו" וזה ההסבר ל"אבדה הארץ" - "כלומר
בראשית א
נחרבה, נשארה חומרית מבלי עובר שם קדושת השכינה".
מובן מכל הנ"ל שבתורה ישנם שני ענינים<: (א) לימוד התורה בהבנה ובהשגה. (ב) הדבקות וההתאחדות עם נותן? התורה, שזוהי קדושת התורה ועצמותה, שלמעלה מן השכל;
והסדר הוא, שתחילה, לפני לימוד התורה, צריכה להיות התמסרות ודבקות לעצם התורה שלמעלה מהשכל, כלשון הגמרא: "ברכו בתורה תחילה", ורק אח"כ לימוד התורה בהבנה ובהשגה 5.
וזהו ההסבר בפשטות לעובדה שהתורה מתחילה בבי"ת ולא באל"ף: אל"ף מציינת את מה שבא בראשונה, ובי"ת - את מה שבא לאחר מכן2. קריאת ולימוד התורה על-ידי יהודי הם כבר ה"בי"ת" של התורה - הענין השני שיש בתורה: הענין הראשון - ה"אל"ף" של תורה** היא ה"התקשרות" שלה לנותן התורה, שלמעלה מהבנה
הערות
- 1. להעיר גם מתדבא"ר שם: ומה נשתנה הבי"ת כו' אין ראוי לומר אלא אלקים ברא בראשית כו' וראה ישועות יעקב לתדבא"ר שם.
- 2. ירמי' ט, יאדיב.
- 3. נדרים פא, א (ושם: שאין מברכין). ב"מ פה, ריש ע"ב.
- 4. או"ח סמ"ז.
- 5. הובא בר"ן נדרים שם. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס מז.
- 6. ראה ג"כ תפארת ישראל (להמהר"ל) בהקדמה.
- 7. כלשון ברכת התורה: ונתן לנו את תורתו בא"י נותן התורה.
- 8. בלקו"ת ויקרא ביאור ולא תשבית פ"ב ואילך איתא, שע"י התקשרות ויחוד חכמה ושכל של הנשמה בחכמה שבתורה נעשה התכללות ויחוד עצמיות הנשמה שלמעלה מהשכל באוא"ס שלמעלה מבחי' ח"ע, ע"ש - אבל ראה שם (ה, רע"א) שזהו ע"י הקדמת ק"ש ותפלה למס"נ באחד, שאז כשעוסק בתורה כו' נעשה ג"כ יחוד והתכללות עצמיות הנפש כו', ע"ש.
- 9. ע"ד פירוש האריז"ל הנ"ל (סעיף א').
- 0. נוסף על שזהו סדר עבודת האדם.
מצוטט ב־22 עמודים
- ספר המאמרים קפו לקו"ש חט"ו ע' 3
- ספר המאמרים רו לקו"ש חט"ו ע' 3
- לקוטי שיחות 137 לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם בס"ד. משיחת י"ב תמוז ה'שי"ת לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז. לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז. לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ז. לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב. לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ב. לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם בס"ד. "הדרן" על מסכת מכות לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם ש"פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"א לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשל"ב לקו"ש חט"ו ע' 3
- תורת מנחם ש"פ צו, פרשת פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג לקו"ש חט"ו ע' 3
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.