רו

שכל התורה היא ציווים לישראל, צו אל⁴⁴ בנ"י, דבר אל בנ"י, הרי ישראל קדמו, ובמד"ר⁴⁵ אי' שבעה דברים⁴⁶ קדמו לעולם וחשיב בהם תורה, ומחשבתן של ישראל קדום לכל, דישראל עלו במח', וכמ"ש במ"א⁴⁷ שזהו בחי' מח' עצמית, שיש בזה ב' המעלות שהיא עצמי' ובבחי' מחשבה, הרי דגדלה מעלת מדריגת ישראל על מעלת מדרי' התורה.

ולפעמים משמע דגדלה מעלת התורה על מעלת ישראל, דאי' בזהר⁴⁸ תלת קשרין⁴⁹ מתקשראין דא בדא, ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה, וכולהו דרגין על דרגין סתום וגליא⁵⁰. ויש בזה ב' פירושים⁵¹ באופן ההתקשרות, הא' דסתום שבנשמות מתקשר בגליא דתורה, היינו באותיות התורה, וסתום דתורה מתקשרא בגלי' דקוב"ה, והב' דגליא דתורה שהיא תורה הנגלית מקשר גלי' דנשמות עם גלי' דקוב"ה, וסתום דתורה שהוא פנימית התורה מקשר סתום דנשמות עם סתום דקוב"ה, דלשני הפירושים הנה קישור וחיבור דישראל בהקב"ה הוא ע"י התורה, הרי שהתורה גבהה מעלתה ממעלת ישראל, דישראל עם היות שהם נמשכים מן העצמות מ"מ הנה ע"י התורה דוקא מתקשראין בקוב"ה. אמנם מזה דכתי'⁵² תורה צוה לנו משה, מורשה קהלת יעקב, ואי' בספרי⁵³ א"ת מורשה אלא מאורסה, שהתורה מאורסת היא לישראל, והיינו שהתורה היא כלה מאורסה לאיש כנס"י, דנש"י משפיעי' בתורה, ולכן הנה כל העליות וכל ההמשכות שע"י לימוד וקיום התורה הוא דוקא כשישראל לומדים תורה משא"כ כו', דענינו הפנימי הוא אַז מיא לערינט תורה ויא אַ איד, והיינו אַז ער דער הערט דעם נותן התורה ומשעבד עצמו לנותן התורה⁵⁴, ואז נעשה עליית התורה ע"י ישראל, שזהו"ע מה שישראל משפיעים בתורה, א"כ הרי ישראל גבוהים במעלה על מעלת מדרי' התורה.