148
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
138 לקוטי
האזינוג
א. איתא בגמרא: ,מנין לברכת התורה לפני' מה"ת : שנאמר : כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו" י.
והנה מזה שיש לימוד מיוחד בנוגע לברכת התו' (אף שלכאו' נכללת היא*י בזה שמברכין על כל המצות *) משמע >
דברכת התורה זו שונה מברכת המצות. וי"ל דהחילוק הוא -- דברכת המצות היא הודאה לחקב"ה על אשר מקדש אותנו במצותיו, ואילו ברכת התורה היא ברכה על עצם לימוד התורה (מלבד ** קיום המצוה שבזה), כדמשמע גם בשינוי הל' דברה"ת -- מברכת המצות.
וכן משמע מלשון אדמו"ר הזקן בשולחנו *; ,ולכן יראה כל אדם שתהיי כלי חמדתו של הקב"ה שהי י משת-
במצות שבמעשה (הפרשת תרומה ומעשר, אכילת זבח (אבל ראה ירוש' שבהערה **))]. וע"ד שאין מברכים על מצות ברהמייז ותפלה. ובברכות ק"ש -- ראה ,רשב"א (הובא בביי או"ח סי" מן*, הג' הצ"צ) ושאר פוסקים" ד,אין להם שייכות כלל עִם ק"ש" ו,קראו אותן ברכות ק"ש כו' משום כו'" (תניא פמיט). וראה שו"ע אדה"ז סנ"ט ס"ר.
*6) וי"ל דעל קיום המצוה -- היא ברכת אקב"ו על ד"ת, שבברכות השחר (בנוסחא שווה לכל ברכות המצות), ולכן גם באה לראשונה.
הערות
- 1. ברכות כא, א (ועד"ז הוא בירושלמי שם פ"ז ה"א, ושינ).
- 6. והרמב"ן (בסהמ"צ בהוספות למ"ע מצוה טו) מנאה במנין המצות. וראה צלייח (בגמי שם). שאג"א טי' כד. פרייח לשו"ע או"ח ר"ס מז שהכריחו מסוגיית הגמי דברכה"ת מדאורייתא. וכ"ה דעת הרשב"א (שם מח, ב). מאירי (כא א). חינוך (מצוה תל).
- 3. אבל גם אם נימא ולימוד הנ"ל רק אסמכתא היא (כמו שביאר במג'"א (בסהמייצ שם), פי' הצלייח ושאג''א (הנ"ל) ועוד בדעת הרמב"ם, ובארוכה -- במראה הפנים לירושלמי (שם)) -- מסתבר שהיא ברכה על עצם לימוד התורה כבפנים וכדברי אדה"ז לקמן.
- 4. וראה ביאור הריי"פ פערלא (לסהמייצ רסייג) מ"ע לג שמפרש שגם הרמב"ם ס"ל דברכהיית דאורייתא היא, אלא שלא מנאה במנין המצות כי לדעתו נכללת היא במצות ת"ת.
- 3. פרשתנו לב, ג.
- 6. וראה דב"ר פ"ח, ב. פי"א, ו
- 4. אבל ראה ירושלמי (ברכות פ"ו ה"א) דברכת המצות גלמדת בהיקש מברכת התורה.
- 6. ראה אנציקלופדיא תלמודית בערכו.
- 66. אבל אינו מוכרח, בי י"ל א) לפי שהיא דאורייתא (ראה בהערה 2). ב) גם להדיעות דהוי דרבנן (כמו שאר ברכת המצות) אסמכוה אקרא מיוחד כי שאני תורה שהיא מצוה שבדיבור, ואינו דומה לשאר מצות שהם במעשה. [ובפרט שמהכתובים שעליהם סמכו ברכות המצות המדובר הוא
- 7. או"ה סי' מז, ולפי מ"ש השאג"א (שם) והפר"ח (שם) שמדברי הגמ' (נדרים פא, א) על מה חרבה הארץ כו' שלא ברכו בתורה תחלה כו' מוכח דברה"ת הוי דאורייתא, י"ל שלכאו" גם אדה"ז ס"ל כן (אף שלא הביא הלימוד דברכות שם), שהרי הביא הא דנדרים בהתחלת דבריו (ראה עדִייז פר"ח שם שכ' כן בדעת הטור).
- 8. כ"ה בדפוסים שונים כולל דפוס א'
- 12. *) סד"ה וכתב הרא"ה (עיי"ש דם"ל דישנה אמירת ברכות אלו אף שאינו קורא ק"ש). ובב"י שם זברכות ק"ש ,אינו מברך אקב"ו לקרוא את שמע אלא ברכות השבח הן".
מצוטט ב־11 עמודים
- שולחן ערוך א לקו"ש חי"ד ע' 148
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום מז דיני ברכת התורה לקוטי שיחות חי"ד ע' 148
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז. לקו"ש חי"ד ע' 148
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"כ. לקו"ש חי"ד ע' 148
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר א), ה'תשכ"ה לקו"ש חי"ד ע' 148
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ג לקו"ש חי"ד ע' 148
- תורת מנחם בס"ד. שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ז לקו"ש חי"ד ע' 148
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב לקו"ש חי"ד ע' 148
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ד ע' 148
- תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תש"ל לקו"ש חי"ד ע' 148
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב לקו"ש חי"ד ע' 148
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.