124

14 לקוטי וכו') -- ולמה נצטווה משה:: ,צו את בנ"י ואמרת אליהם וגו'", מאחר שאי"ז דבר המסור ליד כאו"א מישראל 35

ולכן מפרש רש'י, דמה ש,הוצרך

לכתוב מצרני גבולי רוחותי' סביב".

(היינו פרטי גבולות הארץ) הוא ;לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ", ולכן על כל אחד מבנ"י לדעת גבולותי' עד היכן מקום חיובן.

ועפ"ז יומתק שהציווי הי' ע"י משה דוקא: כשם שכל המצות לפרטיהן::, גם המצות התלויות בארץ, נאמרו ונמסרו לבנ"י ע"י משה, כמו"כ גם גבולות א"י -- פרט ותנאי עקרי בקיום המצות התלויות בארץ -- היתה צ"ל ג"כ ע*י משה דוקא.

ומעתה יובן למה לא העתיק רש"י גם תיבת ;לגבולותי' * כנ"ל -- בהיות

שעיקר פירושו הוא לדייק ש;הוצרך.

לכתוב מצרני גבולי רוחותי' * (לא רק בשביל הכיבוש עצמו, אלא בעיקר) בשביל המצות ה;גוהגות בארץ", כנ"ל, וההכרח לפירושו זה בא דווקא מן התיבות <זאת הארץ אשר תפול לכם", כנ"ל.

4 וכמו בכיבוש ארץ סיחון ועוג (שבעבר הירדן) -- נחלת בני גד ובני ראובן -- שלא מצינו בתורה (בסיפ חקת) שהודיעם פרטי הגבול לידע מה לכבוש.

וא"א לומר שהטעם לזה הוא מפני שכבשו כל השטח שבעבר הירדן, כי הרי מפורש (מטות לב, יז) ,וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ".

5) ולכל היותר, שייך לשרי הצבא או לאנשי המלחמה היוצאים בצבא אבל לא לכל בניי.

6 ראה פרש"י ר"פ בהר.

ממסעיב

ד אמנם עדיין צריך להבין: הרי גם ארץ עבר הירדן כבשוה בנ"י ונעשית ארץ בג"י, וכמפורש כבר זו דעבר הירדן היא ,נחלתנגו אלינו* (של בני גד וראובן) כמו שאר ,בנ"י איש גחלתו מעבר לירדן והלאה*, וא"כ הרי גם גבולותי' צריכים להיות ברורים יי בכדי לקיים שם מצות הנוהגות בארץ של שבטי ישראל:י1

ולכן מוסיף רש"י ומדגיש (לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ) ואין גו" הגות בחוצה לארץ . . לומר לך מן הגבולות הללו ולפנים המצות נוהגות"י ר"ל, שעפיי פשש"מ אין המצות נו"

הגות אלא בפנים מן הגבולות הללן

של ארץ ישראל, אבל לא מחוצה להם, היינו גם לא בעבר הירדן**.

. הגבול כמו שנפרט כאן ,מצרני גבולי רוד

חותי' סביב* של א"

[וגם מקום שכבשו בנ"י אחר כיבוש כל א*י שבספרי איי (עה"פ (עקב 'א, כד) ,כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיי גו*) ש,המצות נוהגות שם" א) לא הובא זה בפרש"י בפ' עקב. ב) גם בפרש"י ביהושע (א, ג) שהביא הדרשה עה"ם ,כל מקום גו" מספרי הנ"ל מסיים רק ,יהל