211

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

,שנכרתה עליה ברית לאברהם ליצחק וליעקב", ובנוסף לכך ,וירשוה בניהם ונתחלקה להם"%?

8 לכאורה י"ל שבא לשלול קני קניזי וקדמוני שאף שניתנו בכריתת ברית לאברהם (לך טו, יט ובפרש"י שם. רמב"ם הל' רוצח פ"ח ה"ד. ועוד) לא ירשוה בניהם ולא נתחלקה להם. ולפ"ז הוא דלא כבספרי קרח (יח, כד) שופטים (יח, ב), הובאו בפרש"י (שופטים שם). ספרי זוטא ויל"ש קרח שם. ראה מרגניתא טבא לסהמ"צ להרמב"ם שורש יב בסופו. וראה פרשת דרכים דרוש ו'. אבל ממ"ש הרמב"ם רפי"ג מהל' שמיטה ויובל (וראה הל' רוצח שם) משמע לכאורה דגם בקני קניזי וקדמוני לא יטלו. ראה מנ"ח מצוה תח ותקד. ועוד. - אבל ראה שיחת שמח"ת תשמ"ו.

ויל"ע אם בלשון זה נתמעט גם עבר הירדן, דלכאורה תלוי בהשקו"ט אם ,,נטלו מעצמם" (ספרי תבוא כו, ג) ואינו בכלל הארץ שנתן לאברהם (אוה"ח פרשתנו לב, ז), או דהוי בכלל הברית לאברהם (ראה רש"י לך שם. אוה"ח דברים ג, יג. וראה רמב"ן חוקת כא, כא. ועוד). ובספרי זוטא ויל"ש שם, פרש"י שופטים שם (מספרי שם) מפורש דגם בעבר הירדן אין נוחלין*. וכ"ה ברמב"ץ פרשתנו לא, כח**. וכצ"ל לכאורה לפמ"ש הרמב"ם רפי"ג שם, וכנ"ל. וראה פר"ד דרוש ח בתחלתו.

ולהעיר מג' ערי מקלט שבעבר הירדן שניתנו ללוים (מסעי לה, ו) ועוד שש ערים לשבת (רמב"ץ

מטות שיחות 9

ויש לומר, שההסבר לכך הוא: בניסוח זה מודגש ההבדל בין הארץ שנכרתה עליה ברית לבין שאר הארצות שכובש מלך, כדלהלן.

ח. אר> ישראל - ו,שאר כל הארצות"

ארץ ישראל שונה משאר הארצות אף לפני המלחמה בכך ש,נכרתה עליה ברית לאברהם ליצחק וליעקב". מאז זוהי ארץ הקשורה במציאותה ומאוחדת עם מקבל הארץ.

שהרי, זוהי משמעות הברית, שעוברים בין הבתרים של דבר אחד - שניהם עוברים בתוך גוף אחד להיות לאחדים*',

כלומר, הארץ מאוחדת עם אברהם יצחק ויעקב, והיא מגיעה לבני ישראל למעשה באמצעות .וירשוה% בניהם ונתחלקה להם" -

אין צורך ליצור מציאות חדשה בארץ

שם לה, יד. ראה יהושע כא) - [כ"ז - באותו הגדר שניתנו להם ערים בא"י] דלכאורה תמוה: הבקשה להשאר בעבר הירדן - בלתי רצוי' (ראה יהושע כב, יט). והנה בני גד ובני ראובן דרשו זה, משבט מנשה - עשו גם מעשה (סוף פרשתנו) ומלאו הדרישה ואעפ"כ נאמר ע"ז נחלה מבוהלת גו' (במדב"ר ס"פ מטות. וראה לקו"ת בחוקותי נ, ב) ולשבט לוי ציווה השם להושיבם בעבר הירדן! ואכ"מ. וראה לקו"ש חכ"ח ע' 216 ואילך.

הערות

  1. 1. *) אבל להעיר מאוה"ח פרשתו שם, ג שטענת בני גד ובני ראובן שעבר הירדן יש לו דין כיבוש רבים שאז הוי כא"י (רמב"ם הל' תרומות פ"א ה"ב), והיינו כ,שאר כל הארצות שכובש מלך כו" המבואר ברמב"ם כאן.
  2. 2. וראה רמב"ם הל' רוצח רפ"ח (רבכס"מ שם) ורפ"י (וכס"מ). וראה בארוכה ברכ"י או"ח סתפ"ט שמסיק בדעת הרמב"ם שעבר הירדן אינו בכלל א"י. וראה לקו"ש חי"ג ע' 124 הערה 20. וש"נ.
  3. 3. **) וראה רמב"ן שופטים שם. מפרשי רש"י שם.
  4. 9. ראה פרש"י לך טו, יוד. נצבים כט, יא. לקו"ת נצבים מד, ב.
  5. 0. שאין בירושה אלא שינוי מרשות לרשות.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 106 לקו"ש חכ"ג ע' 211

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.