134

14 לקוטי דמו ואמוריו. כו' והבשר נאכל לבעלים", שזוהי פעולת הקדושה החיובית -- שחל על האדם לעשותה משנתקדשה הבהמה.

אולם בנוגע לבע"מ א'"מ, איך שייך,

לומר בזה ,יהי' קודש", היינו איך אפשר לעשות בה פעולה חיובית של קדושה -- הרי אין מקריבין בע"מ ע"ג המזבח.

לכן מוסיף רש"י ,ולא שיקרב בעל מום (שהיא פעולה חיובית של קדושה עיקרית, בפשטות) אלא יאכל בתורת מעשר", שגם זאת היא פעולה חיובית של קדושה -- ,יהי' קודש".

אבל אין זה מספיק, כי לאכלו ,בתורת מעשר" אפשר רק לאחר שחיטה (והשחיטה בבע"מ אינה חלק מפעולת הקדושה של מעשר) -- ולא מיד כשד <חלה עליו קדושה".

ולכן מוסיף רש"י ,אסור ליגזז וליעבד", שבקדושה זו צריך ליזהר תיכף משנתקדשה.

אמנם מובן שאין זה מספיק -- כי אינה פעולה חיובית אלא שלילית ,אסור ליגזז וליעבד". ולכן ענין הראשון הוא ,יאכל בתורת מעשר". כנ"ל.

ה. מענינים מופלאים בהלכה שבפרש"י דילן:

עדיין צלה"ב קדושה זו בבע"מ אשר ,יאכל בתורת מעשר*" מה ענינה: נאכל ל,שני ימים ולילה אחד"::, הוא רק בתם ולא בבע"מ; נאכל רק בכל העיר (ירושלים) *י, ג"ז הוא רק בתם, אבל

בחוקותי ג

בעי"מ ,נאכל בכל מקום" *י, גם בחו"ל.

ואיזה דין מיוחד באכילת מעשר בעל מום שעל ידו תיקרא אכילה זו -- אכילה ,בתורת מעשר" ?

[ואין לומר שהכוונה היא מה ,שאין נמכרין באטליז ואין שוקלין בליטרא'זי כי (נוסף שלכמה דיעות הוא מדרבנן (בבע"מ), הרי) (א) זהו רק ענין שלילי (ב) ועיקר -- אי"ז דין באכילת מעשר *יי, ומלי רש"י * ,שיאכל בתורת

8 רמבין הל' בכורות רפייה. רא*ש שם ס"א, חנוך מצוה שסא, וראה פרש"י זבתים עה, ב ד"ה ופרכינן. וראה ברמב"ם הלי בכורות שם ה"ו, לענין איסור מכירה בכלל במעשר בע"מ.

-- הו"ל לרש"י לפרשו ולא -- לרמזו, 0) וגם אם לזה הי' כונת רש"י הו"ל