296

שיחה י

. . . ובכלל, הרי סתם ידיעה מבריאותו הטובה של איש ישראל. -- ג"כ משמחת היא, והיא מפרטי המצוה כללית דואהבת לרעך כמוך, ובפרט ע'פ הרמוז בהרמב"ם הלכות דיעות ריש פרק ד' אשר היות הגוף בריא ושלם מדרכי עבודת ה' הוא, וברור דבר בכתוב בכאו"א מבנ"י שהם גוי קדוש -- שגם הגוף בכלל זה, הרי מובן שיותר משמחה סתם בדבר -- כ"א גם תוספת בעניני קדושה בעולם -- שעצם מציאות גוף הישראלי בעולם הזה, מוסיף בקדושתו, ומכשיר את העולם למלאות ענינו שהוא להיות דירה לו ית' ומה נפלאים דברי רבינו הזקן בתניא סוף פרק מ"ט וז'ל: אהבת עולם אהבתנו כו" שהניח כל צבא מעלה הקדושים והשרה שכינתו עלינו כו' ובנו בחרת מכל עִם ולשון הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם. וקרבתנו כו" עיייש, ובמצות מודגש זה ביותר בענין הצדקה כפשוטה, צדקה בגשמיות, שנותן מיגיע כפיו ושהי' יכול לקנות בהן חיי נפשו ומפריש לצדקה להחיות נפש עני או להחזקת מוסדות שהעניים בגשמיות זקוקים אליהם, שעי"ז מברר ומזכך ומעלה את החומר והגשם, עד שנגלה בו האלקות ודבר ה' המהווהו מקיימו ומחייהו, שלכן צדקה היא מהמצות שאוכלין פירותיהן בעוה"ז, והיא המקרבת את הגאולה, כי הגאולה כפשוטה באה יחד עם הגאולה הפנימית - בלשון הנביא: ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר -- בכל ענין וענין שבעולם . .. (ממכ' כ"ח אלול, תשט")

א חדשי השנה נקראים בשני סוגי שמות :

א) החדשים כפי שנקראו בלשון הקודש בתורה ונביאים, כמו ,ירח האתנים" י -- תשרי: ,חודש האביב"י -- ניסן וכו'.

ב) שמות החדשים שעלו עמהם מבבל *, כמו ,ניסן", ,אלול" וכו', שאינם שמות בלה"ק, כ"א מלשונות בבל*.

ההפרש ביניהם מובן עפ"י מה שמבאר אדמו"ר הזקן בתו"א פ' משפטים החילוק בין אבן ללבינה, שאבן היא בריאה בידי שמים ובכללות הן האותיות שבתושב"כ בלשון הקודש ; ולבנים הן בריאה בידי אדם והן האותיות של ע' לשון, .ולא גלו ישראל אלא להוסיף כח העלאת של ע' לשון ללשון הקודש...