1

הערות

1. 1. תוספות (ד"ה קללות שבתו"כ) מגילה לא, ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. טור ושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד.
2. 2. ואף שבתוס' (הובא בהגה"מ לרמב"ם שם) "כדי שלא להסמיך כו'" - מכיון שכל הענינים שבתורה הם בתכלית הדיוק, צ"ל שפרשת במדבר עצמה גם כן שייכת לעצרת. - וכמו פרשת נצבים שקוראין קודם ר"ה, שזהו מצד השייכות שבין פרשה זו לר''ה (תורת הבעש"ט - נעתקה ב"היום יום" ע' צ'. לקו"ת ר"פ נצבים), אף שהטעם ע"פ נגלה הוא "שלא להסמיך כו'" (תוס' והגה"מ שם).
3. 2. של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב.
4. 3. תענית כו, ב.
5. 4. דרושי חתונה (בסה"מ קונטרסים ח"א) ד"ה וכל בניך תרפ"ט קרוב לסופו. ולהעיר ממ"ש שם "קוראין אותו לקרות האותיות שבתורה שהם המקיימים עשרה מאמרות" - והרי מהענינים דמ"ת הוא קיום (העולם שנברא ב)עשרה מאמרות ע"י נתינת עשרת הדברות (ראה שבת פח, א. נתבאר בדרושי חתונה שם פ"ג).
6. 65. ולהעיר שגם פרשת נשא - שבכמה שנים
7. 7. קוראין גם אותה לפני זמן מ"ת (ובדוגמת, מה שלפעמים קוראין לפני ר"ה גם פ' וילך) - התחלתה היא "נשא את ראש".
8. 6. וכן כל הפסוקים שלאח"ז, עד "אלה פקודי בני ישראל גו'" (ב, לב) הם בהמשך ל"שאו את ראש". וגם הפרשיות שלאח"ז הם בנוגע לענין המנין (ונשיאת ראש): פקוד את בני לוי גו' (ג, יד ואילך), "פקוד כל בכור זכר גו'" (שם, מ ואילך), "נשא את ראש בני קהת גו'" (ד, א ואילך).
9. 7. וגם בפשטות ש"שאו את ראש" שייך להקמת המשכן (ראה לקמן ס"ב) - הרי אמרו בבמדב"ר פי"ב, ח (בסופו): ביום חתונתו זה אהל מועד כו'. וראה גם פרש"י שמיני י, ה. נשא ז, א.
10. 10. ולהעיר גם מתנחומא פרשתנו ה (הובא בכלי יקר כאן ד"ה באחד לחדש. עיי"ש): משל למלך שנשא אשה כו'.
11. 8. וראה גם תנחומא פרשתנו ד. במדב"ר פ"א, ד