47

גרשון (כמודגש בקרא עצמו, "נשא את ראש בני גרשון גם הם") — כי רק לאחרי שישנה גם עבודת בני גרשון (באופן ד"גם הם"), מתגלה אמיתית ענין ה"נשיאות" ורוממות שעל ידי תורה, כנ"ל בארוכה⁴³.

ח. והנה פרשת נשא קורין תמיד בסמיכות לחג השבועות, זמן מתן תורתנו, וע"פ דברי השל"ה⁴⁴ הידועים ש"המועדים של כל השנה. . בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן", מובן, שיש בפרשה זו רמז ולימוד הנוגע לחג השבועות, זמן מתן תורתנו.

[ואף שבפשטות שייך חג השבועות לפרשת במדבר, כפסק ההלכה שלעולם קורין פ' במדבר לפני עצרת⁴⁵, וכמשנ"ת במ"א בארוכה⁴⁶, מ"מ, יש בפ' נשא קשר מיוחד לחג השבועות (גם יותר מפ' במדבר), שהרי פ' במדבר (א) קורין לפני עצרת, (ב) לפעמים אינה בשבת שלפני חג השבועות, אלא בשבת שלפנ"ז⁴⁷ — משא"כ פרשת נשא, אשר (א) לפעמים ( — ברובם)⁴⁸ קורין אותה אחרי חג השבועות, ונמצא שחג השבועות חל בשבוע דפ' נשא, (ב) תמיד קורין אותה בשבת הסמוכה לחג השבועות, אם בשבת שלאחרי', שבה עולים ונכללים ימי העצרת, או בשבת שלפני'⁴⁸, שממנה מתברכין ימי חג השבועות].

ולכאורה: מבין שלשת משפחות בני לוי, קהת גרשון ומררי, עיקר מעלת התורה נמצא אצל בני קהת דוקא (שלכן הם היו טועני הארון), וא"כ למה קורין לעולם פ' נשא (דוקא) בסמיכות לחג השבועות?

וע"פ משנת"ל מובן, שאדרבה, היא הנותנת: עיקר החידוש דמתן תורה הוא (לא הבנת והשגת דברי תורה, אלא) גילוי תורת הוי', "נתן לנו את תורתו", והכלי לקבל תורת הוי' הוא על ידי ענין הביטול, הקדמת נעשה לנשמע⁴⁹, ולימוד באופן המביא לידי מעשה (כנ"ל) — ודוקא אז פועלת התורה ענין של "התנשאות" ורוממות אמיתית, "נשא את ראש". ולכן קורין תמיד פרשת "נשא את ראש בני גרשון" בסמיכות לחג השבועות, כיון שכאן באה לידי ביטוי מעלת התורה הנלמדת בביטול דוקא, כנ"ל בארוכה.

ט. ענין זה (מעלת לימוד התורה בביטול) נרמז גם באמצע הפרשה⁵⁰, בפ' קרבנות הנשיאים, שאיתא ברש"י, שזה שנאמר "הקריב" שתי פעמים אצל