239
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
יריחו, היה מצב של הימנעות"' (זמנית) מהיציאה ממצרים, למרות שגם אז הם התקרבו יותר בכל רגע (מבחינת הזמן) לסיום ארבעים השנים שעליהם לשהות במדבר ולירדן יריחו - ולכן מראה הדבר על גלות.
3 ענין הגאולה קיים בגלות עצמה
מכך מובן, שכאשר התורה מגדירה את ה'"חניות" בשם "מסעיהם", היא רומזת לכך, שהגאולה הקיימת גם בזמן החניה - אינה רק בכך שבכל רגע מתקרבים יותר לירדן יריחו, לגאולה וליציאה מן המדבר, אלא מצד החניה - הגלות - עצמה.
מכיון שהתכלית של "גלינו מארצנו" היא למען הגילויים הנעלים שיתגלו בגאולה העתידה, שאי אפשר להשיגם באופן אחר, הרי למרות שלגבי הגלות עצמה ברור שזוהי רק הכנה לגאולה, כדבר המהווה הכנה לענין אחר, הרי לגבי ישראל - הרי ה"גלינו" עצמה היא בפנימיות ובהעלם ענין של גאולה, כדלעיל בסעיף ד'.
ז. ההתעלות כבר התחילה בזמן הירידה למצרים
לפי האמור לעיל יובן מדוע המלים "בכל מסעיהם" הן החותם והסיכום של
ספר "ואלה שמות בני ישראל" - המופיע לאחר ספר בראשית, שבו מסופר על האבות *':
האבות היו מעל לעולם"' (מלשון 2 העלם), וכיון שהתכלית היא דירה לה' בתחתונים, לכן "מעשה אבות" הוא רק ריחות"': ו"סימן" לבנים?:, שדוקא הם, הבנים, מימשו תכלית זו.
וזהו המשך המאורעות המסופרים בספר שמות:
בתחילת הספר מסופר על ירידה למטה: על בואם של "בני ישראל"3
הערות
- 7. ראה דברים א, מו: ותשבו בקדש, ובפרש"י (תזריע יב, ד) שהוא לשון עכבה (ראה בארוכה לקו"ש ח"ז ע' 80 ואילך).
- 2. פקודי ג שיחות 1
- 8. ) ראה ע"ז כה, א: מאי ספר הישר .. זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים. וראה תו"ח (לך פד, ד ואילך. ח"ש קלה, ב ואילך) שספר בראשית הוא "שרש ומקור למצות שיכתבו בסי שמות ושאר ספרים".
- 9. ראה תניא פכ"ג (כח, ב) "שכל אבריהם היו קדושים ומובדלים מעניני עוה"ז".
- 0. לקו"ת שלח לז, ד. ד"ה על ג"ד ש"ת בתחלתו.
- 1. שהש"ר פ"א, ג. וראה ד"ה אריב"ל בשעה שעלה תש"ו פ"ט, שאחד הטעמים לזה הוא, לפי "שלא הי" להם העלמות והסתרים מצד הגוף".
- 2. רמב"ן לך יב, ו. וראה גם תו"ח שם.
- 3. משא"כ אצל האבות לא הי' שייך ענין הגלות (ראה בארוכה לקו"ש ח"ג ע' 847). שלכן, "כל זמן שיוסף הי' קיים לא הי' להם משוי של מצרים" (שמו"ר פ"א, ד. וראה בארוכה לקו"ש ח"ו ע' 28 ואילך), כי יוסף הוא הוא המגלה את ענינו של יעקב* (ראה שם ע' 31 וש".
- 9. *) ענין האבות (וראה לקו"ש ח"ה ע' 241 הערה 7. וראה לקוטי לוי"צ לתניא, ע' נ, שביוסף (יסוד) נמשך מכל ג' האבות. ולכן יוסף מספרו ג"פ בן - לפר שהוא בחי" בן לכל ג' האבות.
- 10. ולהעיר מזה שהסיום דספר הישר (ראה לעיל
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 253 לקו"ש ח"ו ע' 239
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.