27
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לעילוי נשמת ר' יהודה ב"ר צבי הירש ע"ה סטואל נפטר בש"ק פ' נצבים, ז"ך אלול ה'תשס"ה וזוגתו מרת טשארנא גיטל בת ר' יעקב ע"ה סטואל נפטרה בליל ה' טבת ה'תשס"ו ת. נ צ. ב. ה.
נדפס ע"י בנם הוו"ח ר' שמואל וזוגתו מרת מלכה שיינדל ומשפחתם שיחיו סטואל
טומוות טויחות
יתירא") - מובן, שהענין של "הורתה שלא במצרים" היה כדי שמשה רבינו, מושיעם של ישראל, יוולד מאם אשר "הורתה שלא במצרים".
ג) כיון שהפסוק "אשר ילדה אותה ללוי במצרים", המלמדנו ש"הורתה שלא במצרים"*', ו"שנולדו בה סימני נערות"*', מופיע במנין באי הארץ, מובן, ששני ענינים אלו - "הורתה שלא במצרים" ו"נולדו בה סימני נערות" - קשורים בפנימיותם לענין הכניסה לארץ.
ג. שתי ירידות ושתי עליות
כדי להבין זאת יש להקדים ולהביא את דברי המדרש*' על הפסוק "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה" (הבאים לשון הווה?'): הרי "ימים רבים היו להם שבאו למצרים", אלא "כל זמן שיוסף היה קיים, לא היה להם משוי של מצרים, מת יוסף נתנו
עליהם משוי, לפיכך כתיב הבאים, כאילו אותו היום נכנסו למצרים".
וזהו ההסבר שמבאר אדמו"ר הזקן ב"תורה אור"*', שבפרשת שמות מוזכר שוב בואם למצרים, למרות שכבר מסופר על כך לפני כן בפרשת ויגש*' - כי הענין של "הבאים מצרימה" שבפרשת שמות מבטא ירידה גדולה הרבה יותר מ"הבאים מצרימה" שבפרשת ויגש, עד כדי שהדבר נחשב לירידה נפרדת למצרים.
ומבאר אדמו"ר הזקן, שכשם שבגלות מצרים היו שתי ירידות - הירידה המופיעה בפרשת ויגש, והירידה המופיעה בפרשת שמות (אשר שתיהן נרמזות בכפילות הלשון שבפסוק - "ירוד ירדנו"?) - "ירידה אחר ירידה", כך יש גם ביציאה ובגאולה ממצרים שתי עליות (כנרמז בפסוק "ואנכי אעלך גם עלה"!2, ובפסוק "עלה נעלה"?? - כפל עליות) - "עילוי אחר עילוי": עליה אחת היתה ביציאה ממצרים -- "אעלה אתכם מעני מצרים... אל ארץ זבת חלב ודבש", והעליה השניה תהיה בגאולה העתידה.
ד. הרידה השניה - כאשר ''מת (וסףיי הירידה השניה של "הבאים מצרימה", שעליה מסופר בפרשתנו, התחילה, כדברי המדרש, כאשר "מת יוסף"? לפני הפטירה של "כל אחיו וכל הדור ההוא".
אמנם "כל זמן שהיה אחד מהם קיים מאותן שירדו למצרים לא שעבדו המצרים בישראל"?, אך הדיוק הוא בכך ש"לא שעבדו", אך את ה"משוי של מצרים" הם נתנו עליהם מיד כאשר "מת יוסף"*.
הערות
- 13. פשטות כוונת הרשב"ם ב,,דהא כבר כתיב בת לוי" היא להכפל בקרא דפ' פינחס עצמו, ,יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי במצרים".
- 2. אבל הלשון ,יוכבד בת לוי" (מצ"ע) אפשר לפרש ממשפחת לוי (ראה רמב"ן ויגש מו, טו), משא"כ ,ויקח את בת לוי" דפרשתנו, שעכצ"ל שהכוונה ל"בת לוי" ממש דאל"כ הול"ל ,מבית לוי", כהתחלת הכתוב ,וילך איש מבית לוי" (וראה גם מהרז"וו לשמו"ר פרשתנו כאן - פ"א, יט).
- 4. אבל מזה ש,בפרטן אתה מוצא שבעים חסר אחד" אין יודעים שהורתה הי' שלא במצרים, כ"א יודעים רק שישנו עוד אחד שלא נמנה בפירוש בין השבעים נפש (וראה ב"ר פצ"ט, ט כמה דיעות בזה).
- 5. ועפ"ז יומתק מה שבהקושיא ,אפשר בת מאה ושלשים שנה" (שבסוטה שם. ב"ב שם. שמו"ר פ"א, יט), מעתיק גם ,שנאמר אשר ילדה כו'" - אף שהוכחתו לזה שם בעיקר היא (לא מדיוק הכתוב כ"א) ,דאמר רחב"ח" - כי פסוק זה נוגע ל,שנולדו בה סימני נערות", כבפנים.
- 6. שמו"ר שם, ד. תנחומא פרשתנו ג,
- 6. 7]) ראה פרש"י ויגש מו, ח. שם, כו,
- 7. [ולפי פירושם צ"ל שמקורו של רש"י שילדתו לו' חדשים ויוף א' ההא - כי באם נולד לט' חדשים (היינו ו" חדשים משהחזירה) לא היתה יכולה להצפינו בלל דמכיון שגם המצריים ידעו שאפשר להוליד לו' חדשים - ודאי באו לבדוק אז
- 8. אבל לפי פירושם, שטעות המצריים היתה בזה שלא ידעו ענתעברה קודם, הרי קשה ביותר שעיקר הטעם לזה שיכלה להצפינו רק ג' חדשים - לא כתבו רש"י כלל, אפילו לא ברמזז ולכן לפענ"ד צ"ל, שלפי פרש"י טעותם של המצרים היתה רק בזה שחטבו ענולד לט' חדשים, וא"כ נתעברה לאחרי שהחזירת. וראה גם בפירוש טור הארוך והרא"ם כאך
- 8. ריש פרשתנו.
- 9. מו, ח ואילך.
- 0. מקץ מג, ב,
- 1. ויגש מו, ד.
- 2. שלח יג, ל.
- 3. פרשתנו ג, יז.
- 4. שלכן מסמיך הכתוב ,ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה" ל,וימת יוסף גו'" שלפנ"ז (בסיום פ' ויחי). וראה שוה"ג להערה 27.
- 5. שמו"ר שם, ח.
- 6. ראה גם פירוש מהרז"ו לשמו"ר שם, ד.
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 235 לקו"ש ח"ו ע' 28
- לקוטי שיחות 239 לקו"ש ח"ו ע' 28
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"ו ע' 28
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.