80
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי כך גם לגבי אברהם אבינו: מיד לאחר שהקדוש-ברוך-הוא הורה לו "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה" נאמר "וישב באלוני ממרא". הכרחי לומר, שהיה דבר אשר עיכבו שם, והמשמעות של "וישב" שם אינה מלשון התיישבות וקביעות'י, אלא "לשון עכבה": אברהם התעכב מללכת "בארץ לארכה ולרחבה", ונשאר באלוני ממרא.
ב. "עכבה" - אין הכוונה להתיישבות ולקביעות
יש המפרשים?" ש"עכבה" היא הישארות. כלומר, המילה "תשב" קשורה ל"בדמי טהרה", שהיולדת
נשארת במשך ל"ג ימים במצב של טהרה אף כאשר רואה דם, כאדם הנעשה תושב במקום מסויים, ונמצא שם באופן קבוע, ללא שינוייםי'. לפי זה פירוש המושג "ישיבה" ב"ותשבו בקדש" וב"וישב באלוני ממרא" הוא - התיישבות, השתקעות.
אך אי אפשר להסביר כך. כי אילו היה רש"י מתכוון במילה "עכבה" להישארות באופן קבוע ובהתיישבות, הוא לא היה צריך להביא לכך הוכחות,
תזריע ג
ועל-אחת-כמהדוכמה לא היה מביא הוכחה מ"ותשבו בקדש", אשר בספר דברים: המושג "ישיבה" מלשון התיישבות מופיע פעמים רבות בפרשות הקודמות. יותר מכך: בפעם הראשונה בתורה שבה מופיע המושג "וישב" - "וישב בארץ נוד קדמת עדן"יי, = המשמעות היא5 שקץ התיישב*' בארץ נוד?', כנאמר בהמשך הפסוק "ויהי בונה עיר".
מכך שרש"י זקוק בכל זאת להוכחות לפירושו "ישיבה לשון עכבה", מובן, שבמילה "עכבה" הוא מתכוון למשמעות הפשוטה של המילה" - עיכוב ועצירה, וכיון שפירוש זה הוא חידוש, ושונה ממשמעות המושג "ישיבה" בדרך כלל, צריך רש"י להביא
הערות
- 1. ומה שכתב רש" ורא (כא, לד) "שנתיישב" - היינו למיעוטי "אורח חונה ונוסע והולך" שלאחריו כ"א ששהה ריבוי זמן, אבל לא הענין דקביעות (ע"ד פרש"י ר"פ וישב: "וישב" - "לישב בשלוה").
- 2. ראה רא"ם כאן.
- 3. ראה מו"נ ח"א פי"א (הובא להלן סעיף יב).
- 4. בראשית ד, טז.
- 5. וגם לפי פי' השני שברש"י בראשית שם "כל מקום שהולך היתה הארץ מזדועת תחתיו" - מ"מ קין הי' שם באופן קבוע.
- 6. ולפי מש"כ רש"י שם (בפירושו הראשון) "שרוח מזרחית קולטת בכ"מ את הרוצחים", י"ל שפי' "וישב" הוא [לא רק שישב שם בקביעות, אלא גם] שבא להתיישבות דשלוה, כי ע"י שהוגלה לשם סר החשש ד"כל מוצאי יהרגני". ולהעיר מפרש"י הנ"ל ר"פ וישב: "וישב - ביקר יעקב לישב בשלוה".
- 7. ראה גם סנהדרין לז, ב: מעיקרא כתיב והייתי נע ונד ולבסוף כתיב וישב בארץ נוד.
- 8. וע"פ מ"ש בהערה הקודמת, יומתק מה שמעתיק בגמרא שם "וישב בארץ נוד" - כי הוכחת הגמרא היא [לא רק ממ"ש בארץ נוד ולא כתוב גם "נע" כדפרש"י שם, אלא] גם מהלשון וישב.
- 17. אף שבלשון הש"ס, הל' "עכבה" נופל גם על ענין ההתיישבות, כבמס' מגילה שם. וראה גם רא"ש סוכה פ"ד סי' ג'.
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 173 לקו"ש ח"ז ע' 80
- לקוטי שיחות 239 לקו"ש ח"ז ע' 80
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ז ע' 80
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.