ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ו תרומה שיחה א152

152

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

תרומה

א. במשכן - זהב, כסף ונחושת

מסוג הדומם שהשתמשו לעשיית המשכן, בין יתר הסוגים, היו שלשה חמרים: והב, כסף ונחושת!.

ידוע, ש"משכן אקרי מקדש" ו"מקדש אקרי משכן"?. מכך יש להסיק, שהמעלות שהיו בבית המקדש, היו, בדומה להן, גם במשכן.

יש להבין: ידוע, שבבית המקדש נעשה כל דבר באופן המבטא עשירות, ככל האפשר:. עד כדי כך, ש"השקו את התמיד בכוס של זהב"י, כיון ש"אין עניות במקום עשירות"*. כלומר, אפילו כלי שמיועד להשקאת בהמה בלבד לפני שחיטתה כקרבן, היה עשוי מזהב,

למרות ש"כוס" זו לא היתה מ"כלי המקדש", אלא רק לצורך בהמה שהקריבוה לאחר מכן. ויותר מכך:

השימוש בכלי לא היה לעבודה במקדש, אלא רק לצורך הפשטת העור, ואף בהפשטה עצמה - לא כעיקר, אלא כגורם לתועלת בלבד: ההשקאה מקילה את הפשטת העור מהקרבן% -

ואם אפילו פרט כה צדדי בבית המקדש היה צריך להיות בעשירות, מזהב, = צריך, = לכאורה, להיות, שהמשכן וכל כליו יהיו בודאי עשויים רק מזהב. וכיצד ייתכן, שהשתמשו גם בכסף ואפילו בנחושת?

לגבי "כסף" ניתן להסביר זאת: כיון שמבחינה מסויימת יש יתרון לכסף על פני הזהב, כנאמר במדרש* בתחילת

הערות

1. שיחות 11
1. ראה תו"א קיא, ד: במשכן הי ג' דברים כלליים זהב וכסף ונחושת.
3. אבני שוהם ואבני מילואים - הרי: א) לא היו דבר כללי, ב) נשתמשו בהם כמו שהם בלי שינוי ועיבוד, ג) הנשיאים הביאום. וראה מפרשי רש"י (כה, ב), אוה"ח (כה, ז) ועוד.
2. עירובין ב, א.
3. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א הי"א וי"ט.
4. משנה תמיד פ"ג (ל, א).
65. שם כט, א. ושם, שמטעם זה הי' הכוס של זהב ממש (ולא "גוזמא"). וכ"ה ההלכה (רמב"ם הל' תמידין פ"א ה"ט. וראה לח"מ שם).
6. רמב"ם הל' תמידין שם ובפיה"מ תמיד פ"ג מ"ד (מהדורת הרב קאפח. ירושלים, תשכ"ז) ומסיים שם: כמשנ"ת בביצה.
9. וכן פרש"י בגמרא (ביצה מ, סע"א) "משום סרכא דמשכא" - "שתהא נוח להפשיטה כו'". והנה הרמב"ם עצמו בפיה"מ שם (סוף ביצה) מפרש "כי ההשקאה קודם השחיטה יתיר ריאתה כו" - אבל בפיה"מ מהדורת הרב הנ"ל: שההשקאה לפני השחיטה מקלה את הפשטתה ואם הייתה שם סירכא קלה נפסקת. וראה שם בהערה. ועיין בש"ך יו"ד סל"ט סקל"ב. ואכ"מ.
7. אבל - דוחק. שהרי ברמב"ם הל' ביהב"ח שם "אם יש כח בצבור עושין אותן של זהב". ובמנחות (כח, ב וש"נ): העשירו עשאום של כסף חזרו והעשירו עשאום של זהב. וראה הערה הבאה.
8. רבה.
12. אבל י"ל שהמעלה ד"כסף" (שבמדרש שם) הוא (כפי' המהרז"ו שם) שהוא "טוב להוצאה"

מצוטט ב־4 עמודים

ספר השיחות 184 לקו"ש ח"ו ע' 152
ספר השיחות 185 לקו"ש ח"ו ע' 152
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל לקו"ש ח"ו ע' 152
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשל"ב לקו"ש ח"ו ע' 152

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.