86

.= לקוטי הכניסתהו אמו, הרבנית רבקה, אל סבו, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, כדי לקבל את ברכתו לרגל יום הולדתו. בהיכנסו אל הצמח צדק פרץ הילד בבכי. כששאלו אדמו"ר הצמח צדק מדוע הוא בוכה, השיב הילד, שהוא למד ב"חדר", שהקדוש-ברוך-הוא נגלה לאברהם אבינו,

(מכך רואים שהוא כבר למד אז ב"חדר" חומש, ולא רק קריאה וסידור)

והוא בוכה על כך שהקדוש-ברוךהוא נגלה לאברהם אבינו, ואינו נגלה אליו.

השיב לו אדמו"ר הצמח צדק: כאשר יהודי, בגיל תשעים ותשע שנים, מחליט שעליו למול את עצמו, הרי הוא ראוי להתגלות הקדוש-ברוךהוא אליו. בנוסח אחר?: כשיהודי צדיק בגיל תשעים ותשע שנים מחליט שעליו למול את עצמו, הוא ראוי להתגלות הקדוש-ברוך-הוא אליו.

כ"ק מורי וחמי אדמו"ר הסביר בשעתו את הסיבה לשתי הנוסחאות: הרבי (הרש"ב) נ"ע בעצמו לא זכר זאת, שהרי, כאמור, הוא היה אז ילד קטן, והמספרים סיפרו ואת בשתי נוסחאות.

כ' מריחשון

ב. בן תשעים ותשע צריך להסיר העלם

ההוראה הכללית הנלמדת מדברי הצמח צדק, לפי שתי הנוסחאות, היא*, שאפילו יהודי בן תשעים ותשע שנים,

ולא זו בלבד שהוא בגיל זה לפי ה"לוח", אלא שעבד עבודתו תשעים ותשע שנים, כנאמר? על אברהם אבינו, שהוא היה "בא בימים", שהיו אצלו "יומין שלמין" -

אף הוא צריך למול את עצמול'. כלומר, אף הוא צריך להיזהר מפני הכיסוי וההעלם העלול להיגרם מן העולם (עולם - מלשון העלם") ולהסירו.

כי דוקא לגבי "בן מאה" נאמר?! "כאילו מת ועבר ובטל מן העולם", שהעולם אינו גורם אצלו להעלם. אך