282
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
22 לקוטי
הגלות אינה אלא לפי שעה בלבד, ותיכף ומיד -- ,תבוא אל הארץ . . וירשתה וישבת בה" <.
ד עפ"ז מובן הקשר והשייכות דפ' תבוא לח"י אלול:
ח"י אלול הוא - יום הולדת דהבעש"ט ואדמו"ר הזקן, שענינם - גילוי והפצת תורת החסידות, החל מגילוי תורת החסידות הכללית ע"י הבעש"ט, עד לגילוי תורת חסידות חב"ד ע'"י אדמו'ר הזקזי:.
וע"פ הידוץ? גודל העילוי דיום הולדת של צדיקים, שאז ,מזלו3
גובר"< -- מובן, שביום זה ישנה התגברות יתירה בגילוי והפצת תורת החסידות.
והנה, גילוי והפצת תורת החסידות מהוה הכנה לביאת המשיח, כידועץ* מה ששמע הבעש"ט בהיכל משיח מפיו של משיח, במענה על שאלתו ,אימת אתי מר" -- ,בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה", והרי עיקר העיקר ד,יפוצו מעינותיך חוצה" נעשה ע"י גילוי תורת חסידות חב"ד*, באופן ד,יתפרנסון", בהבנה והשגה בחב"ד שבנפש.
וזהו הקשר דפ' תבוא לח" אלול - שלאחרי גילוי" והפצת "תורת החסידות. 7 (תוכן הענין דח"י אלול), ניתוסף עוד יותר בבירור ובוודאות שתיכף ומיד ,תבוא אל הארץ", דמכיון שנתקיים כבר הענין ד,יפוצו מעינותיך חוצה", נסללה הדרך ל,אתי מר", ביאת מלכא משיחא, שאז ,תבוא אל הארץ .. וירשתה וישבתה בה" בתכלית השלימות, ובמילא, גם עבודת ההכנה בזמן הזה נעשית בתכלית השלימות.
ה. והדגשה יתירה בזה -- לאחרי הפצת המעיינות חוצה (תוכן הענין דח"י אלול) בתכלית ההתפשטות עד לחוצה שאין חוצה ממנו, בהתאם לציווי בפ' תבוא ,וכתבת גו' את כל דברי התורה
הערות
- 0. ראה גם לעיל ע' 274 ואילך.
- 2. להעיר, שענינם של הבעש"ט ואדמו"ר הזקן מרומז גם בפסוק ,היום הזה נהיית לעם" (כז, ט) שבפ' תבוא: ענינו של הבעש"ט -- כידוע שהנהגתו של הבעש"ט הייתה לחזור בעיירות ומושבות בנ"י ולהביאם שיאמרו ,ברוך השם" וכיו"ב (סה"מ אידיש ע' 138 ואילך), היינו, גילוי והתעוררות נקודת היהדות, שזהו תוכן הענין ד,היום הזה נהיית לעם". וענינו של אדמו"ר הזקן -- כפי שמבאר אאמו"ר (לקוטי לוי"צ לזח"ג ע' שפח) ש,היום הזה הוא מספר ג"פ הוי', הוא הג' מוחין דגדלות חב"ד" (וכז בפסוק ,לתהלה לשם ולתפארת* (שבפרשתנו כו, יט), כמבואר בלקו"ת (פרשתנו מב, ב -- מובא בלקוטי לוי"צ שם) דקאי על חב"ד) - ענינו של אדמו"ר הזקן, מייסד תורת חסידות חב"ד.
- 2. לקו"ש ח"ה ע' 86 שוה"ג להערה \. וש"נ. וראה ג"כ בעניננו (ח"י אלול): סה"ש תש"ג ע' 89 ואילך. שם ע' 186 ואילך. -- נת' בארוכה בלקו"ש חזכ"ד ע' 178 ואילך.
- 3. גם (ואדרבה -- באופן נעלה יותר) בישראל, כידוע הפירוש במרז"ל (שבת קנו, א) ,אין מזל לישראל", ש,בחי' אין, שהוא מקור החכמה, וכמ"ש והחכמה מאין תמצא, הוא המזל לישראל" (קונטרס חנוך לנער ע' 48. וראה לקו"ית ר"פ האזינו. ובכ"מ.
- 5. ולהעיר, שענין זה (,אין", מקור החכמה, בח" הכתר) שייך במיוחד לבעש"ט -- כידוע (סה"ש תש"ב ריש ע' 19. ועוד) שבחינתו היא בחיי הכתר (עתיק, פנימיות הכתר). וכמו כן שייך גם לאדמו"ר הזקן, בחי' החכמה (סה"ש שם) -- ע"פ המבואר
- 6. ש"פ תבא, ט"ז אלול תשמ"ו
- 7. בלקו"ת (ס"פ בחוקותי) בפירוש המשנה (אבות רפ"ג -- שלומדים בשבת זו) ,דע מאין באת", ,אין הוא חכמה, כמ"ש והחכמה מאין תמצא".
- 4. ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע שם.
- 5. אגה"ק דהבעש"ט (נדפסה בכש"ט בתחלתו. ובכ"מ).
- 6. ראה סה"ש תורת שלום ס"ע 112 ואילך.
- 7. תקו"ז ת"ו בסופו. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 136 הע' 35. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.