1238

הערות

1. 1. שהספק הוא במצב העולם בכל פרטיו ובכל קצוי תבל. ועוד - שברגעא חדא יכול להשתנות לגריעותא עד דלית תרין שיוכלו להצילו במצב זה החדש.
2. 3. ובחינה זו היא למעלה מבחי' יכול אני לפטור כו' שמצד בחי' בני עלי' (כדלעיל הערה 40), כי אף שגם בשביל הלימוד זכות צריכה להיות הירידה וההתלבשות כו' במצבו של זה שמלמדים עליו זכות (ראה לקו"ש ח"ג (המתורגם) ע' 268 ובהנסמן שם), הירידה הוא מה שמוצא בעצמו, בדקות דדקות, חטא דורו (מכתב הנדפס בתחלת קונטרס למ"ד), משא"כ. ברשב"י כאן - שמחפש מילתא דבעי לתיקוני בעולם ומתקנו בעולם, וכנ"ל שטיהר המקום.
3. 4. תניא פ"י.
4. 5. בתניא שם משמע שזהו מדרגת צדיק שא"ג, כי צדיק גמור נקרא בני עלי'.
5. 6. בחדא"ג מהרש"א (סנה' צז, ב) פירש דבני עלי' אין רואין כולן באספה"מ (שבזה פחותין הן ממדריגת ל"ו צדיקים ומעלתן על מדריגת ל"ו
6. 6. צדיקים הוא רק מה דעיילי בלא בר. דלכן מספקא לי' לרשב"י אם אלף הן (טפי מל"ו) אם שנים הן). אבל בסוגיא דסוכה שם מוכח להדיא, דבני עלי, כולן רואים באספה"מ. שהרי התירוץ "הא דמסתכלי באספה"מ" בא בפירוש על על בני עלי' (שונה מהסוגיא דסנה' שם שהתירוץ "הא דמסתכלי באספה"מ" בא על ל"ו צדיקים) ומדלא קאמר אח"ז "אלא הא דעיילי כו'", מוכח דלא חזר בו.
7. 7. כמפורש בזהר שם; וכן ביומא שם מדייק בלי הכתוב שפי' צדיק אחד. ומש"כ בתו"ח (סנה' צז, ב) שצ"ל לפחות שני צדיקי יסו"ע - צע"ג.
8. 8. משא"כ בצדיק יסו"ע סתם, שאף שגם הוא עבודתו בהעולם ובזיכוכו וכנ"ל (ובדוגמת "יסוד" שהוא קשור ומאוחד עם הבנין), אינו מזכך עד כדי כך שלא יצטרכו לאות הקשת - שעפ"ז מתורץ שאף שבכל דור ישנו ציס"ע, בכ"ז בכמה מהם נראתה הקשת, וכנ"ל.
9. 9. כתובות עז, ב.