1159
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ומלכתחילה לא ניכר השוני שבין הסוגים, כי ההמשכה היא "בכסה". אבל בחג הסוכות באים כל חילוקי הסוגים לידי גילוי: האתרוג הלולב וכו' ניכרים - אדרבה, המצוה מתבטאת בכך שיטלו דוקא ארבעה מינים - ובכל זאת נעשה מארבעת הסוגים השונים אגודה אחת'.
ב. על פי המבואר במדרש, יוצא שהאתרוג הוא הנעלה מכל ארבעת המינים, שכן יש בו את שני היתרונות: טעם וריח. הוא גם מרמז על הסוג הנעלה שבבני ישראל: אלו שיש בהם גם תורה וגם מצות. אך לפי זה לא מובן: מדוע מברכים "על נטילת לולב"? ומוסבר הטעם על כך*, שאת הברכה עושים על הלולב, מכיון והוא גבוה מיתר המינים. דבר זה טעון הסבר: כל המינים, ובפרט עניני מצוה, צורתם ומציאותם הגשמית, הוא משום שכך הם הדברים בשורשם הרוחני, שממנו הם נמשכים. ואם כן, זה עצמו שהלולב גבוה בגשמיות מיתר המינים הרי זה מוכיח, שברוחניות יש
חג הסוכות שיחות -
לו יתרון על המינים האחרים. לכאורה מהי מעלתו של הלולב על האתרוג, הרי ללולב יש רק טעם בלבד, ואילו אתרוג - גם טעם וגם ריח?
הדברים יובנו בהקדים ההבדל שבין תורה למצוות?. על המצוות נאמר שהן "אברים דמלכא""'; על התורה נאמר: "אורייתא וקוב"ה כולא חד"!'. אברי הגוף אינם דבר אחד עם הנפש; הם אמנם בטלים אל הנפש, והם ממלאים את רצון הנפש בדרך ממילא, מיד כשהנפש רוצה בכך?', אבל בכל זאת אינן נפש. כך הוא גם בקיום המצוות: הן מורות ומבטאות את הביטול של האדם להקב"ה, שהוא מקיים וממלא את רצון העליון; אבל בכל זאת נותרה מציאותו הפרטית-עצמית של מקיים התורה ואינו מתאחד, כביכול, עם הבורא. ברם, על ידי לימוד התורה בהבנה והשגה, כששכל האדם משיג, כביכול, את חכמתו של הקב"ה, עד ששכלו נעשה שכל של תורה - אז הוא מתאחד'' על ידי כך עם חכמתו של הקב"ה, ש"הוא וחכמתו אחד".
מכיון, שהיתרון המיוחד של לימוד התורה הוא שעל ידו נפעל היחוד עם
הערות
- 7. וע"ד המבואר לעיל פ' נצבים, מעלת היחוד ד"לאחדים" לגבי היחוד ד"כאחד". ואף שגם בר"ה ישנם כל הפרטים, שלכן מונה בכתוב (אחרי אומרו "כולכם" - עצם הנשמה) "ראשיכם שבטיכם גו'", מ"מ אינם נרגשים למציאות בפ"ע, ומה שנרגש - "בקשו" - בגילוי הוא בחי' "פני", התכללות דבחי' "כאחד". ואחרי גילוי התכללות זו, יכול להיות גילוי התכללות ד"לאחדים" שבסוכות (בדוגמת התכללות ד"כאחד" שבמדבר שהיתה הכנה להתכללות ד"לאחדים" בכניסתם לארץ (ראה שם הערה 20)).
- 8. סוכה לז, ב. שו"ע אדה"ז סו"ס תרנ"א.
- 9. ראה בכ"ז תניא פכ"ג. בהערות הצ"צ לשם. ד"ה הנה להבין שרש ההפרש בין תורה למצות (נדפס בקונ' מאמרי חדש אלול ה'תשכ"ג).
- 0. ת"ז ת"ל (בשינוי לשון).
- 1. נסמן לקמן ע' 168 הערה 81.
- 2. שבזה מעלה בביטול דאברים על ביטול דמרכבה (ראה ד"ה כל מחלוקת תרע"א).
- 3. ראה תניא פ"ה. ולכן ע"י תורה - נעשה מלך (מאן מלכי רבנן) ושולט על הבריאה, וכדרז"ל עה"פ לאדל גומר עלי.
מצוטט ב־4 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת* ראש-חודש סיון** ה'שי"ת לקו"ש ח"ד ע' 1159
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת-תורה ה'תשי"ג. לקו"ש ח"ד ע' 1159
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ד ע' 1159
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשל"א לקו"ש ח"ד ע' 1159
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג. סוכה לז, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, סוכה לז, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו. סוכה לז, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, סוכה לז, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב. סוכה לז, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג סוכה לז, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד סוכה לז, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד סוכה לז, ב
- מאמרים מלוקטים בס"ד. יום שמחת תורה ה'תשמ"א סוכה לז, ב
- מאמרי אדה"ז קנט סוכה לז, א
- שולחן ערוך טז סוכה לז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שלו אם מותר לילך על גבי העשבים וכן באילן סוכה לז, ב
- תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח סוכה לז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט סוכה לז, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשל"א סוכה לז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום דיני הלולב סוכה לז, ב
- פסקי הסידור פרק יא סוכה לז, ב