484
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולדעה אחת אי אפשר לצאת ידי משלוח מנות אפילו בבשר חי''.
ואילו בנר חנוכה נאמר: הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהן, לפי שזה קשור ברוחניות.
ידוע כי בשעת בעירתו של גוף מסוים, הרי ככל שהחומר מגושם יותר הוא מעורר רעש גדול יותר, ואילו חומר עדין דולק ללא רעש. וטעם הדבר הוא כי הרעש בא מביטול הישות.
לפי זה יובן גם ההבדל בין חנוכה לפורים, שבפורים השמחה ברעש ובחנוכה בחשאי.
א יש, הרי, "להצטייד" מן החנוכה לכל השנה. ההוראה מכאן לגבי עבודת כל השנה - היא:
העבודה צריכה להיות ללא רעש, כי אם בחשאי, כלומר - לא להרשות מלכתחלה כל דבר מנגד. מצוה להאיר על פתח ביתו מבחוץ - יש אמנם להאיר גם את החשך שמבחוץ, אך לא בדרך של מלחמה, כי אם בהבאת אור ומאליו מעט אור דוחה הרבה חשך, ובפרט כש"מוסיף והולך", מוסיפים אור בכל יום, עד שמגיעים לנר השמיני, שהוא תכלית האור, כפי שהוסבר בארוכה. ע"י כך מביאים ל"ולילה כיום יאיר".
(משיחת ש"פ מקץ, תשט"ז)
הוספות/חנוכה
?ב.א רבותינו מייסדי* ומנהלי הישיבה תומכי תמימים*5 ליובאוויטש - חפצם ורצונם*% היה שתלמידי ישיבה זו יהיו - נרות להאיך:י. לא רק תלמידים סתם, לא רק תלמידים למדנים, לא רק תלמידים חסידים, כי אם - נרות להאיר. הדיוק בביטוי זה - "נרות" וגם "להאיר" בא מכך שעלול להיות נר, פתילה ושמן הנמצאים בכלי*י, אך נעדר ה"להאיר", אין הוא דלוק, אין הוא מאיר לא לעצמו ולא לזולתו.
הדרישה היא להיות "נרות להאיר" - שימצא בנפשו את הנר וידליקו,
הערות
- 3. ראה פרי מגדים אורח חיים סוף סימן תרצה.
- 2. שיחות 18
- 4. מייסדי לשון רבים, כי, בנוגע לפועל, הי' כ"ק מורי וחמי אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, המציע לאביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לייסד ישיבה. אחרי דין ודברים שה ביניהם, נסע כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) על האהל (כך שמעתי סתם מכ"ק מו"ח אדמו"ר. ובודאי הכוונה להאוהל בליובאוויטש - היינו של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" וכ"ק אדמו"ר מהר"ש - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע), ובבואו משם אמר לכ"ק מו"ח אדמו"ר כי מקבל ההצעה.
- 5. אודות קריאת השם "תומכי תמימים" - ראה "התמים" חלק א' עמוד כג ואילך.
- 6. חפצם ורצונם: חפץ - פנימיות הרצון, תענוג שהוא הסיבה לרצון. רצון - חיצוניות הרצון, הרצון גלוי (עיין לקוטי תורה, שיר השירים ד"ה לבבתני סוף פרק א. ושם נסמן). וכדיוק לשון רז"ל: כופין אותו עד שיאמר רוצה אני - כי אינו מתענג בזה, ואדרבה, אלא שבכל זה רוצה, כיוון שכופין אותו. ואין להקשות דאף על פי כן היה צ"ל לשון מרז"ל זה חפץ אני, על פי מה שכתב הרמב"ם בהל' גירושין סוף פרק ב - דלא קשיא דאף שבאמיתית חפץ הוא (ואפילו בלא הכפי'). אבל כיון שעדיין הוא עצמו אינו מכיר ומודה בזה, הרי הוא אומר רוצה אני ולא חפץ אני. וק"ל.
- 6. 7]) ראה ג"כ תורת שלום עמוד פב, פז. קונטרס עץ החיים פרק כב.
- 8. ענינים בנפש האדם ובעבודת השי"ת - ראה תורה אור פרשת מקץ לב, ב. שם לח, ב. לקוטי תורה בהעלותך לג, ג. שערי אורה רד"ה כי אתה נרי. ובכמה מקומות.
מצוטט ב־16 עמודים
- ספר השיחות 99 לקוטי שיחות ח"ב ע' 484
- אגרות קודש תמה לקו"ש ח"ב ע' 484
- אגרות קודש תשט לקו"ש ח"ב ע' 484
- אגרות קודש א'רצ לקו"ש ח"ב ע' 484
- לקוטי שיחות 285 לקו"ש ח"ב ע' 484
- לקוטי שיחות 289 לקו"ש ח"ב ע' 484
- לקוטי שיחות 327 לקו"ש ח"ב ע' 484
- לקוטי שיחות 336 לקו"ש ח"ב ע' 484
- לקוטי שיחות 600 לקו"ש ח"ב ע' 484
- לקוטי שיחות 186 לקו"ש ח"ב ע' 484
- לקוטי שיחות 517 לקו"ש ח"ב ע' 484
- לקוטי שיחות 344 לקו"ש ח"ב ע' 484
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי ה'תשי"ג. לקו"ש ח"ב ע' 484
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ב. לקו"ש ח"ב ע' 484
- תורת מנחם בס"ד. ר"ד לצעירי תלמידי תו"ת מאָנטרעאַל שיחיו, בחדרו הק' לקו"ש ח"ב ע' 484
- תורת מנחם שיחת יום ב', בדר"ח מרחשון, ה'תש"ל לקו"ש ח"ב ע' 484
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.