600

בשאלתו בענין חזרת תניא בע*פ הנה אינו כותב הסיבה שנעשה חלישות בזה שאם הוא מצד עצלות שכך נקל יותר הרי פשיטא שצריך להלחם בזה וכידוע גרעון ענין העצלות בכלל ובפרט עצלות בלימוד דא'ח ואם הסיבה שלוקחים מזמן החזרה על לימוד בפנים הרי בטח לא כולם שוים בזה כי יש כאלו שרק זה הוא הסיבה ואולי ישנם כאלה שגם חלישות דיראת שמים גורם ובהתאם להסיבה הנה יש לדבר עם כל אחד לפי אופנו.

במענה על מכתבו מי"ד אלול, בו מודיע ע"ד יום הולדת שלו ביום . .. הבעליט, ושואל סדר ליום זה.

הנה בטח יעלה לתורה, ובמשך היום יתבודד איזה משך זמן, כמבואר בהיום יום די"א ניסן, ובעת ההתבודדות יתבונן בהשנה שעברה עליו, ויתעורר להחלטות טובות לשנה הבע"ל, וכן יתן לצדקה קודם תפלת שחרית ומנחה, ואם באפשרי לחזור מאמר דא"ח בפני קבוצה גדולה או קטנה עכ"פ. כמובן, אשר כל הנ"ל צריך להיות בלי בליטות.

וכיון שמזכיר במכתבו אשר יש אצלו שגיאות בחזרת פרקי התניא, אשר כמבואר במכתב כ"ק מו*ח אדמו"ר (בס' קיצורים לתניא) הוא תורה שבכתב דתורת החסידות, הרי עליו להשתדל לתקן השגיאות, ולהתחיל בזה תיכף בקבלו מכתב זה -- באופן אשר עד ליום ההולדת שלו יתקן חלק חשוב מהשגיאות...

מ"ש אשר ההתבוננות שלו לא שוה כלום, הנה מובן הדבר -- שאין זה מתאים כלל וכלל, ואין לומר כן, כי הרי מתבונן בענינים דתורת אלקים חיים, שנמסרו לנו ע"י נשיאינו הק' שדבריהם חיים וקיימים לעד, וסוכ"ס פועלים פעולתם, אם בגלגול זה או בגלגול אחר, (כמבואר בהר"ד לפני התלמידים -- דחנוכה* -- שבגלגול אחר אפשר להיות בחיים חיותו כשמתהפך מן הקצה אל הקצה), ובמילא ח"ו לבטל ענינים כאלו ב,לא כלום", רק מפני שאין ניכר עדיין פעולתם בגלוי, ומובן ג'כ שאין בזה סתירה להמבואר בכ"מ בפחיתות ערך המתבונן, כיון שהעילוי שבהתבוננות אין זה מכוחו ועוצם ידו, וכמבואר בקונטרס ומעין ובכ"מ.