327

המובן מהנ"ל, שתלמידים שזכו, ולומדים הם בישיבות אשר מחוץ לניויאָרק, פשוט שאין זה עונש ח"ו או ריחוק ח"ו, אלא אדרבה, זו הוכחה כי רואים בהם כחות מיוחדים ונעלים בעבודת עשיית הדירה לו ית' בתחתונים" (כדרישת החסידות) במקום אליו נשלחו -- ע"י לימודם באותה ישיבה דוקא, ולימוד מתוך שמחה וטוב לבב ולא באופן של הכרח, ועי"*ז זוכים להתעלות למעלה יתרה מאותם שאינם בריחוק מקום.

לפיכך חייבים -- כל אותם תלמידים שזכו ולומדים מחוץ לניו-יאַרק ומחוץ לארצות-הברית ומעבר לים -- לזכור את תפקידם וחובתם לעסוק בהפצת היהדות בכלל, והפצת המעיינות ביחוד, שהרי זהו ענינה של הישיבה ותלמידי' -- להאיר את כל העיר ואת כל המדינה שם הם נמצאים".

ובפרטיות יש לזכור כי תפקידה של ישיבה הוא (ככל עניני התורה) שלא להיות בבחי' ,עומד" אלא במדרי' ,מהלך*, מעלין בקודש5, דהיינו שחייבים להתווסף עוד ועוד תלמידים, יותר ויותר.

ובענין זה אין צורך להוראה מהראש-ישיבה, מהמשפיע וכו', מאחר וכבר קיימת ומפורסמת הוראה ברורה שכל תלמיד צ"ל ,מהלך*, ובכדי שיצליח בכך יותר -- ויהיו ,מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה"* -- עליו לראות שיתווספו תלמידים בישיבה, עוד ועוד יותר. וממנו יראו וכן יעשו שאף מושפעיו ותלמידיו יהיו ,גרות להאיר"? -- וישפיעו גם הם כנ"ל, פירות ופירי פירות עד סוף העולם.

ומובטחים הם, שבאם יחליטו בשמחה ובטוב לבב לקיים הוראה זו, תה" הצלחתם בהפלגה, שהרי על ידי ,יגעת* לא רק משיגים הדבר מבינים השכל וכו', מדרי' שבערך היגיעה, אלא ,ומצאת*?, באופן של מציאה -- הבאה בהסח הדעת" -- למעלה מדעתו ותקותו וכו', שלא הי' יכול לשער כלל מראש עד היכן יגיע':.