ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לטואתחנןשיחה א20

20

וס"פ דברים), מהו הטעם שלא ניתן להם מיד ההגנה דערי מקלט⁴³?

[ואע"פ ש"כל חלוץ מלחמה" עבר עם שאר השבטים לכבוש את ארץ כנען — הרי (א) לא עברו ישראל את הירדן עד לאחרי כמה חדשים, ובמשך זמן זה ישבו בני גד ובני ראובן וחצי שבט מנשה בעריהם שנחלו בעבר הירדן, (ב) ועיקר: גם אח"כ נשארו שם האנשים שקודם כ' ושלמעלה מבן ס', מלבד הנשים והטף].

ואולי י"ל שהטעם הפנימי בדבר הוא — לפי שלא היו צריכים לערי מקלט, וכמו שאמר משה רבינו⁴⁴ "ואתם הדבקים בה"א חיים כולכם היום", שבנ"י היו דבוקים במקום⁴⁵ עד שלא היו שייכים כלל לענין של היפך החיים ר"ל [והרי גם הורג נפש בשגגה צריך כפרה⁴⁶, שמזה מובן שחסר אצלו בדביקות עם ה"א].

ויש לומר, שמצב נעלה זה דבנ"י נפעל בהם ע"י משה רבינו, שהוא העלה אותם לדביקות נעלית זו בה"א באופן ש"חיים כולכם היום", משא"כ לאחרי הסתלקות משה⁴⁷ ירדו ממדריגתם כו' ובמילא הוצרכו לערי מקלט.

ח. ועפ"ז יש לבאר החילוק בין שני האופנים הנ"ל בגדר פעולת משה בהבדלת ערי מקלט בעבר הירדן — אם היתה רק בגדר הכנה בעלמא, או שהבדלתו פעלה חלות שם עיר מקלט — ע"פ פנימיות הענינים:

ענינן של ערי מקלט אינו רק שלילה — הגנה מגואל הדם — אלא גם ענין של חיוב — "ונס אל אחת מן הערים האל וחי"⁴⁸, עביד לי' מידי דתהוי לי' חיותא⁴⁹. ובפנימיות הענין: הריגת נפש בשגגה מורה על שליטת היצר הרע, דהוא השטן והוא המלאך המות⁵⁰, ובלשון התניא⁵¹ — שמקבל חיות מ"מקום המיתה והטומאה", ובעיר מקלט נמשך לו חיות מסטרא דקדושה — "ונס. . וחי", בחיים אמיתיים, חיים של קדושה הבאים ממקור החיים, "ה' אלקים אמת הוא אלקים חיים"⁵².

ולכן גם מצות הבדלת ערי מקלט היתה צ"ל בזה פעולת משה, כי על ידו נמשך הענין ד"אתם הדבקים בה"א חיים כולכם היום" לבני ישראל, כולל גם — המשכת החיות ע"י ערי מקלט⁵³ להורג נפש בשגגה⁵⁴.

הערות

43. אבל להעיר ממרז"ל (מכות יב, ב. רש"י משפטים כא, יג) דגם במדבר מחנה לוי' קולט.
44. פרשתנו ד, ד.
45. ראה גם אוה"ח עה"פ.
46. רש"י נח ט, ה. וראה מכות ב, ב (ובתוד"ה מידי — שם יא, ב). ובכ"מ.
47. ראה וילך לא, טז. שם, כט (ולהעיר מפרש"י שם).
48. פרשתנו ד, מב. וראה גם שופטים יט, דה.
49. מכות י, א. רמב"ם שם רפ"ז.
50. ב"ב טז, א.
51. ח"א פכ"ב (כז, ב). ועד"ז שם אגה"ת פ"ז (צז, סע"א).
52. ירמי' י, י.
53. להעיר דזה שד"ת קולטים ממלאך המות למדין (במכות שם) מהמשך הכתוב בפרשתנו "שנאמר (ד, מג) את בצר במדבר וגו' וכתיב בתרי' (שם, מד) וזאת התורה", והיינו תורת משה כהמשך הכתוב "אשר שם משה גו'".
54. ראה מכות שם: "דרש רב שמלאי מאי דכתיב אז יבדיל משה. . א"ל הקב"ה למשה הזרח שמש לרוצחים. . הזרחת שמש לרוצחים" — ראה חדא"ג מהרש"א שם. וע"פ הנ"ל י"ל שאין הכוונה רק "שיראו (הרוצחים) וישמחו בהבדלתן (דערי מקלט)", אלא שזה רפואתם והצלתם ממקום המיתה, כתוכן ענין זריחת השמש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.