20
וס"פ דברים), מהו הטעם שלא ניתן להם מיד ההגנה דערי מקלט43?
[ואע"פ ש"כל חלוץ מלחמה" עבר עם שאר השבטים לכבוש את ארץ כנען — הרי (א) לא עברו ישראל את הירדן עד לאחרי כמה חדשים, ובמשך זמן זה ישבו בני גד ובני ראובן וחצי שבט מנשה בעריהם שנחלו בעבר הירדן, (ב) ועיקר: גם אח"כ נשארו שם האנשים שקודם כ' ושלמעלה מבן ס', מלבד הנשים והטף].
ואולי י"ל שהטעם הפנימי בדבר הוא — לפי שלא היו צריכים לערי מקלט, וכמו שאמר משה רבינו44 "ואתם הדבקים בה"א חיים כולכם היום", שבנ"י היו דבוקים במקום45 עד שלא היו שייכים כלל לענין של היפך החיים ר"ל [והרי גם הורג נפש בשגגה צריך כפרה46, שמזה מובן שחסר אצלו בדביקות עם ה"א].
ויש לומר, שמצב נעלה זה דבנ"י נפעל בהם ע"י משה רבינו, שהוא העלה אותם לדביקות נעלית זו בה"א באופן ש"חיים כולכם היום", משא"כ לאחרי הסתלקות משה47 ירדו ממדריגתם כו' ובמילא הוצרכו לערי מקלט.
ח. ועפ"ז יש לבאר החילוק בין שני האופנים הנ"ל בגדר פעולת משה בהבדלת ערי מקלט בעבר הירדן — אם היתה רק בגדר הכנה בעלמא, או שהבדלתו פעלה חלות שם עיר מקלט — ע"פ פנימיות הענינים:
ענינן של ערי מקלט אינו רק שלילה — הגנה מגואל הדם — אלא גם ענין של חיוב — "ונס אל אחת מן הערים האל וחי"48, עביד לי' מידי דתהוי לי' חיותא49. ובפנימיות הענין: הריגת נפש בשגגה מורה על שליטת היצר הרע, דהוא השטן והוא המלאך המות50, ובלשון התניא51 — שמקבל חיות מ"מקום המיתה והטומאה", ובעיר מקלט נמשך לו חיות מסטרא דקדושה — "ונס. . וחי", בחיים אמיתיים, חיים של קדושה הבאים ממקור החיים, "ה' אלקים אמת הוא אלקים חיים"52.
ולכן גם מצות הבדלת ערי מקלט היתה צ"ל בזה פעולת משה, כי על ידו נמשך הענין ד"אתם הדבקים בה"א חיים כולכם היום" לבני ישראל, כולל גם — המשכת החיות ע"י ערי מקלט53 להורג נפש בשגגה54.
הערות
- 43. אבל להעיר ממרז"ל (מכות יב, ב. רש"י משפטים כא, יג) דגם במדבר מחנה לוי' קולט.
- 44. פרשתנו ד, ד.
- 45. ראה גם אוה"ח עה"פ.
- 46. רש"י נח ט, ה. וראה מכות ב, ב (ובתוד"ה מידי — שם יא, ב). ובכ"מ.
- 47. ראה וילך לא, טז. שם, כט (ולהעיר מפרש"י שם).
- 48. פרשתנו ד, מב. וראה גם שופטים יט, דה.
- 49. מכות י, א. רמב"ם שם רפ"ז.
- 50. ב"ב טז, א.
- 51. ח"א פכ"ב (כז, ב). ועד"ז שם אגה"ת פ"ז (צז, סע"א).
- 52. ירמי' י, י.
- 53. להעיר דזה שד"ת קולטים ממלאך המות למדין (במכות שם) מהמשך הכתוב בפרשתנו "שנאמר (ד, מג) את בצר במדבר וגו' וכתיב בתרי' (שם, מד) וזאת התורה", והיינו תורת משה כהמשך הכתוב "אשר שם משה גו'".
- 54. ראה מכות שם: "דרש רב שמלאי מאי דכתיב אז יבדיל משה. . א"ל הקב"ה למשה הזרח שמש לרוצחים. . הזרחת שמש לרוצחים" — ראה חדא"ג מהרש"א שם. וע"פ הנ"ל י"ל שאין הכוונה רק "שיראו (הרוצחים) וישמחו בהבדלתן (דערי מקלט)", אלא שזה רפואתם והצלתם ממקום המיתה, כתוכן ענין זריחת השמש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- לקוטי שיחות 121 מאותו ספר מכות ב, ב · שם יא, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א מכות יב, ב · מכות יא, סע"ב
- מאמרים מלוקטים בס"ד. יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב מכות ב, ב
- תורת מנחם יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב מכות ב, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א מכות יב, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. י"ט כסלו, ה'תשח"י מכות יב, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז מכות יב, א
- תורת שמואל תקט מכות יב, א
- אגרות קודש ג'תרפו מכות יא, א
- אגרות קודש ז'מג מכות יא, א
- לקוטי שיחות 206 מאותו ספר מכות יא, א
- לקוטי שיחות 208 מאותו ספר מכות יא, ב
- לקוטי שיחות 18 מאותו ספר שם יא, רע"א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד. מכות יא, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י. מכות יא, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א מכות יא, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שצו דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת מכות יא, ב
- תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב מכות יא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג מכות יא, ב