206
שיחה ב
א. "והצילו העדה את הרוצח מיד גואל הדם והשיבו אותו גו' אל עיר מקלטו גו' וישב בה עד מות הכהן הגדול גו'"1.
ובפרש"י עה"פ מביא שני טעמים לדין זה (דישיבת הרוצח בעיר מקלט "עד מות הכהן הגדול"):
א) שהוא2 (הכהן הגדול) בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהם3 והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל ומקצר את ימי החיים, אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול.
ב) לפי שהי' לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו4.
וכתבו המפרשים5, שלפירוש השני ברש"י — "לפי שהי' לו להתפלל כו'" — כוונת הכתוב "וישב בה עד מות הכהן הגדול" היא, ש"הכהן הגדול נענש. . על שלא התפלל"6.
ולכאורה יש לתמוה: היכן מרומז בכתוב ודין "וישב בה עד מות הכהן הגדול" שיש כאן עונש על הכהן גדול? ומהו העונש לכהן גדול7 בזה שהרוצח צריך לישב בעיר מקלטו עד מות הכהן הגדול8?!
בשפ"ח כ' דזה "דכתיב עד מות הכהן הגדול מגיד לך הכתוב שרוצח יאריך ימים אחר כהן הגדול לפי שכ"ג ימות מהרה ולמה, ומפרש לפי שהי' כו'".
ולכאורה פירושו צע"ג, כי בפשש"מ אין כאן משמעות שהרוצח יאריך ימים אחר כה"ג9, דכוונת הכתוב "וישב בה עד מות הכהן הגדול" בפשטות היא רק להטיל חובה על הרוצח (להצלת נפשו) להשאר בעיר מקלטו עד מיתת הכה"ג, אבל אין זאת אומרת שהכהן גדול ימות קודם להרוצח, ועד שאפשר להיות גם להיפך10; ואדרבה — פשטות כוונת ה
הערות
- 1. פרשתנו לה, כה.
- 2. פי' זה מקורו בספרי על אתר, אלא שבספרי הם שתי דיעות (אם זה שייך להענין דהשראת השכינה או לאריכות ימים), ורש"י הרכיב שתי הדעות. ואכ"מ.
- 3. ראה רש"י יתרו (כ, כב) בנוגע למזבח: נברא להאריך ימיו של אדם כו' ועוד שהמזבח מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים. ולהעיר מעבודת כה"ג ביוהכ"פ, שהיא לפני ולפנים ומכפרת על כל ישראל (אחרי טז, טז ואילך. שם לגלד)[ednref_44_*]. ועוד.
- 4. ראה גו"א כאן, דתמה מהיכן יצא לו לרש"י פירוש זה (כי בגמ' (מכות יא, א) לא אמרו שזהו טעם הדין "עד מות הכהן הגדול". ע"ש[ednref_45_*]. וראה גם בחדא"ג המהר"ל למכות שם). ולהעיר שבתיב"ע עה"פ מפורש "ומטול דלא צלי כו' אתקנס לממת בשתא ההוא" — אבל אי"ז ע"ד הפשט. וראה בפנים.
- 5. שפ"ח כאן. מפרשים שנסמנו בהערה 12. ועוד.
- 6. ל' השפ"ח.
- 7. בפשטות י"ל שעצם הענין שמקשרים עונש הרוצח (ענין אינו רצוי כלל) עם (מצב) הכהן הגדול ה"ז עונש עבורו (ע"ד רש"י בשלח טז, כח). אבל אי"ז טעם על ישיבת הרוצח בעיר מקלט עד מות הכה"ג (שלכן פי' המפרשים, שכוונת הכתוב שהכה"ג מת על שלא התפלל כו', כבפנים).
- 8. ראה גם משכיל לדוד כאן.
- 9. ראה לעיל הערה 4.
- 10. והרי כהנים גדולים כשרים וצדיקים האריכו ימים (ראה יומא ט, א. ועוד. וראה תורת לוי"צ (ע' רפח), הובא לקמן בסוף השיחה). [edn_44_*] ) וראה רש"י ויקרא (ד, ג): העם. . תלויין בו (כה"ג) לכפר עליהם ולהתפלל בעדם. [edn_45_*] ) וגם להדיעה הב' בגמ' שם, שצריכים להתפלל עליהם "שלא ימותו" (הא לא מצלו — מייתי) — מ"מ לא נאמר שזהו הטעם למ"ש בתורה "וישב בה עד מות הכהן הגדול".
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א לקו"ש חל"ג ע' 206
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- אגרות קודש ג'תרפו מכות יא, א
- אגרות קודש ז'מג מכות יא, א
- לקוטי שיחות 208 מאותו ספר מכות יא, ב
- לקוטי שיחות 121 מאותו ספר שם יא, ב
- לקוטי שיחות 18 מאותו ספר שם יא, רע"א
- לקוטי שיחות 20 מאותו ספר שם יא, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א מכות יא, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד. מכות יא, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י. מכות יא, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א מכות יא, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שצו דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת מכות יא, ב
- תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב מכות יא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג מכות יא, ב