ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לגמסעישיחה ב208

208

דרך הפשט, כי קשה לומר שקביעת (זמן) עונשו של הרוצח, שמתארכת ישיבתו בעיר מקלטו עד מיתת הכה"ג, היא בסיבת איזהירות של הכה"ג ("שהי' לו. . להתפלל")¹⁷ —

והי' לי' לרש"י להסתפק בפי' הא', שזהו מצד הרוצח (ש"אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול")?

יש מפרשים¹⁸, "דאי מטעם הראשון לא הי' לו מותר לעמוד לעולם לפני כהן גדול ואפי' כ"ג אחר שזה משרה שכינה וזה מסלקה וכמ"ש (רש"י) בפסוק¹⁹ כי חרבך. . שאינו בדין שיונף המקצר על המאריך".

אבל לכאורה פירוש זה דחוק, כי²⁰ מובן שחטאו של הרוצח ופעולת החטא הם בשעת החטא — בחיי כה"ג זה, שמעשה הרציחה שלו "החליש" פעולתו של כה"ג זה להשרות השכינה ולהאריך ימיהם של אנשי דורו ולפיכך "אינו כדאי להיות לפני כה"ג" זה (דוקא).

ג. ויובן זה בהקדם מה שאנו מוצאים בפרש"י עה"ת, שאין דרכו (בכלל) לפרש הטעמים של דיני ומצות התורה (כי אין זה הכרח בלימוד פשוטו של מקרא)²¹, כי אם כשהטעם נוגע להבנת הפשט. ומזה מובן גם בנדו"ד, דזה שרש"י הביא כאן הטעמים על ישיבת הרוצח בעיר מקלטו "עד מות הכהן הגדול" אינו סתם לדרוש טעמא דקרא אלא לתרץ קושיא בהכתובים כאן²²:

הדין ד"וישב בה עד מות הכהן הגדול" בא בהמשך למש"נ לפנ"ז "והצילו העדה את הרוצח מיד גואל הדם והשיבו אותו גו' אל עיר מקלטו". ותמוה, לכאורה: מהי השייכות בין ההצלה מיד גואל הדם ל"מות הכהן הגדול" — באם עיר מקלט הוא מפני שהרוצח מוכרח להגנה מגואל הדם, מה ישתנה בזה

ועד לביטול ההכרח — ע"י מיתת הכהן גדול²³?

ועוד זאת:

ע"ד הפשט, החשש דנקמה — "פן ירדוף. . יחם לבבו"²⁴ — נמשך זמן לא

הערות

17. ולהעיר שלפי' זה קשה ג"כ מה שהביא רש"י כאן (בד"ה אשר משח אותו) דאם מת כה"ג ומנו אחר תחתיו ונגמר דינו לפני כה"ג שני חוזר במיתתו של שני — והרי תקלה זו לא אירעה בחייו? [משא"כ לפי' הראשון י"ל, דכיון שעכ"פ נגמר דינו לחיוב (שאז חל עליו שם רוצח) בפני כה"ג זה, אינו כדאי שיהא לפניו]. ולכאורה דוחק לתרץ שזהו רק ענין של דרש (כהדגשת רש"י "ורבותינו דרשוהו"). וגם דוחק לכאורה לומר בפשש"מ כתי' הגמ' (מכות יא, ב) ש"הי' לו לבקש רחמים שיגמור דינו לזכות" (וראה השקו"ט בעיון יעקב לע"י (ועוד מפרשים) דאיך יתפלל שיגמור דינו לזכות אם באמת הוא חייב מיתה ע"פ דין). אלא שבזה י"ל שזהו דיוק ל' רש"י "שלא תארע תקלה זו" — דגם גמר דין למיתה הוי בגדר "תקלה". ולהעיר מרש"י קדושים כ, טו. בלק כב, לג. ואכ"מ.
18. רע"ב ומשכיל לדוד כאן.
19. יתרו כ, כב.
20. וגם: לכאורה, תיכף במיתת הכה"ג קודם שממנים כה"ג אחר תחתיו, הרי בטל האיסור (לצאת מעיר מקלטו) להיות "לפני כהן גדול", ופשוט שאא"פ להגלותו (עוה"פ) מחדש.
21. ראה לקו"ש חי"א ע' 91. חכ"ד ע' 121. ועוד.
22. גם י"ל, כי בנדו"ד — העונש לישב בעיר מקלט עד מות הכה"ג — ה"ז דין תמוה, שאין העונש (זמן הישיבה בעיר מקלט) שווה מדור לדור, וכן בדור (כה"ג) אחד עצמו — בין רוצח לרוצח (וראה ספורנו, באר התורה (בס' הואיל משה לבעמח"ס מטה משה) ועוד פרשתנו כאן), ולכן מוכרח רש"י לפרש שזה שייך לכהן גדול.
23. ובמו"נ (ח"ג פ"מ) שעי"ז תנוח דעת גואל הדם. ע"ש. וכ"ה ברלב"ג ואברבנאל כאן. ועוד.
24. פ' שופטים יט, ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.