ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לחפינחסשיחה א105

105

שהרמב"ם29 וכן הסמ"ג מנאו לאו זה במנין המצות, והרי כבר כתב הרמב"ם בספר המצות שרש ג' "שאין ראוי למנות מצוות שאין נוהגין לדורות" — ואם מצוה זו תתבטל בחלוקת הארץ לעת"ל, מה מקום למנותה במנין הלאווין?

[בדברי הספרי הנ"ל — "לאלה תחלק הארץ הכל במשמע ישראל כהנים ולויים גרים כו' ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל יצאו כהנים בתוך בנ"י לא ינחלו נחלה יצאו לוים כו'" — יש מפרשים30 דאין בזה מצוה כלל, והכוונה בזה רק להפקיע זכותם בירושת הארץ, לומר שאין לכהנים חלק ונחלה בארץ דומיא דגרים ונשים ועבדים31. אבל אין כאן אזהרת לאו עליהם שלא ינחלו כמו דליכא שום אזהרה על הגרים ונשים ועבדים, ולא מיעטינהו קרא אלא לומר שאין להם זכות חלק ונחלה בארץ אבל אם ניתן להם רשאים לקבל וליכא איסור בזה לא להנותנים ולא להמקבלים (ולכאורה כ"מ מפשטות הכתובים בפרשתנו "לאלה תחלק הארץ בנחלה" ולהלן32 "ואלה פקודי הלוי גו' ויהיו פקודיהם גו' לא התפקדו בתוך בנ"י כי לא נתן להם נחלה בתוך בנ"י").

אבל לדעת הרמב"ם והסמ"ג דנמנה הלאו במנין המצות, אינו מובן — איך אפשר לומר שלעתיד יטלו הלוים חלק בארץ, והרי כיון שתבטל אין ראוי למנותו במנין הלאווין]33.

ג. ונ"ל בפשטות ע"פ דיוק לשון הרמב"ם, בכתבו האזהרה "כל שבט לוי מוזהרין שלא ינחלו בארץ כנען", ולא כלשון הרגיל "בארץ ישראל" או ב"הארץ" וכיו"ב, וצ"ב מאי שולל בזה.

ולכאו' י"ל דשולל בזה שאר הארצות,

הערות

  1. 29. מל"ת קסט.
  2. 30. ביאור הרי"פ פערלא שם, ב ואילך. ע"ש שהאריך. וראה לקמן הערה 41.
  3. 31. שבהמשך הלשון בספרי שם.
  4. 32. כו, נז. שם, סב.
  5. 33. עיין במפרשים הנ"ל שביארו בכמה אופנים: א) דגם הסמ"ג אין כוונתו דיטלו חלק בארץ כאחד השבטים, אלא כלפי מה שבחלוקה ראשונה לא לקחו חלק כללי אבל נתנו להם כל שבט ושבט מנחלתו ערים לשבת, ולעתיד יתנו להם חלק כללי כענין הערים שנטלו אז (שו"ת עמודי אור שם סוס"ו). ב) דהמדובר בשאר כל הארצות, דהרי מלך המשיח יכבוש את כל העולם כו' (ברית משה לסמ"ג שם. והביא שכ"מ בתוס' ב"ק פא, ב ד"ה אין לך (ע"פ גי' הב"ח שם). ע"ש בארוכה). ומובן שכ"ז דוחק לפרש (הן ברשב"ם וכן) בסמ"ג, שהרי תחילה מביא הסמ"ג דברי הרמב"ם "שאם כבש מלך ישראל חוצה לארץ שהכהנים ולויים נוטלים שם חלק ונחלה", שבפשטות כוונת הרמב"ם לכיבוש רבים וכו'[ednref_22_*] שאז ה"ה כארץ ישראל לכל דבר (ראה רמב"ם הל' תרומות פ"א ה"ב וג'. הל' מלכים פ"ה ה"ו), ולאח"ז מוסיף "ולעתיד לבוא נוטלין חלק אף בארץ שנא' שער לוי אחד", שפשטות כוונתו שהוא בא"י ממש וחלק ממש. וכן מפרש בפרשת דרכים דרך הקודש דרוש ו, לפי הרשב"ם והסמ"ג דיטלו חלק בארץ. וראה חדא"ג מהרש"א ב"ב שם, שיהי' החלוקה ע"פ ה' והוא יחלוק חלק גם לנחלתו הלויים, ובהחלוקה ע"פ ה' לא קאי הלאו. ואכ"מ. [edn_22_*] ראה לקמן הערה 36.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.

  1. שולחן ערוך ז ב"ק פא, ב
  2. שולחן ערוך טז ב"ק פא, ב
  3. שולחן ערוך ח ב"ק פא, ב
  4. שולחן ערוך (א) ב"ק פא, ב
  5. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שיא דין מת בשבת ושאר טלטול מן הצד ב"ק פא, רע"א
  6. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ציצית[רנז] ב"ק פא, ב
  7. שוע"ר עם ביאור דברי שלום לח מי הם החייבים בתפילין והפטורים ב"ק פא, ב